מאמרי זה מופנה לח"כ פאינה קירשנבאום. אני מבקש לחסוך לך קטע מן החקירה הפרלמנטרית שאותה יזמת, באשר לדרכי המימון והפעילות של עמותות השמאל.
לפני כמעט 44 שנים, סמוך לאחר מלחמת ששת הימים, מוניתי לתפקיד שזכה מאוחר יותר לתואר "מתאם הפעולות בשטחים". לא העלינו אז על הדעת כי שליטתנו בשטחים תתארך זמן רב כל-כך. להפך, ההערכה הרווחת הייתה כי לא יארך הזמן ונידרש לשוב ולנטוש את עיקר השטח שנפל לידינו. אף על-פי כן, חרדנו למן היום הראשון מהשחתת המידות של כוחות הכיבוש. הנחנו כי שליטה צבאית באוכלוסייה שבשליטתנו עלולה לייצר אינספור מצבים בלתי רצויים ביחסים שבין כוחות הצבא והשיטור שלנו - לבין האוכלוסייה המקומית המסורה לשליטתנו. על רקע זה הוצאנו הוראות מחמירות, אשר אסרו לחלוטין רכישת דברים בשטח - לא ביגוד, לא מזון ואף לא סיגריות. הנחנו כי התר לעשות כן יעודד שוחד ושחיתות. לא הסתפקנו באיסור הפורמאלי. בנינו מערכות דיווח פורמאליות ובלתי פורמאליות שתאפשרנה להתערב ולהגיב מיד על כל צעד ומעשה המנוגדים להוראות. נעזרנו גם בדיווחים שהגיעו ממקורות שמחוץ למערכת - תקשורת ישראלית וזרה, דיפלומטים זרים, אנשי הצלב האדום שפעלו בשטח ואף נציגי סוכנות הסעד לפליטים. אינני משלה עצמי. לא ידענו ולא היינו מעודכנים בכל מה שקורה, אולם עצם הידיעה שעינו של "
האח הגדול" פקוחה ומדווחת - היה בה אלמנט מרתיע. פעילות זו נעשתה כולה בהשראה מלמעלה. עמדו מאחוריה שר הביטחון, המטה הכללי של צה"ל ומערכת החוק והמשפט הצבאי והאזרחי.
נוהג זה מן העבר מסביר את החלטתי להצטרף, לפני מספר שנים, למועצה הציבורית של עמותת "יש דין". לאחר שהתחוור לי כי אותה מדיניות שנמניתי על מעצביה שוב איננה מיושמת, ראיתי ב"יש דין" המשך ישיר וטבעי המשמש לאותה מטרה - לקיים בדקדקנות את החוק והסדר בשטח הנתון לשלטון הצבא והוא איננו חלק מן השטח הריבוני של ישראל. אל פעילי "יש דין" מגיעות תלונות על מעשי עוול שנעשו בשטח. אין בידינו לקבוע את אמיתותן, ובוודאי שאין בידינו להעניש מפירי חוק, אם יש כאלה. תפקידנו להעלות קובלנות אלה בפני רשויות החוק והסדר, לבקש כי התלונה תיבדק ואם תאומת - גם תזכה לטיפול הולם.
לדעתי, ראוי היה שפעולה זו תהא אינטרס של כלל גורמי שלטון החוק שבמדינה. זהו אינטרס לאומי בתוך "הקו הירוק", וזה חייב להיות אינטרס לאומי גם מעבר לקו. מבחינה מסוימת, הקפדה על שמירת החוק בשטח הצבאי אף חשובה יותר - שהרי כאן אין זו רק שאלה משפטית. זו גם, ואולי אף בעיקר, שאלה פוליטית, הסברתית ותקשורתית ממדרגה ראשונה.
כחבר המועצה הציבורית אינני מעורב בפעילות גיוס הכספים של "יש דין". אודה - אינני מתעניין בכך, כל עוד אין התורמים קובעים ומכתיבים את יעדי הפעילות של הארגון ואת דרכי פעולתו. הייתי שמח אילו היה שר האוצר, הד"ר
יובל שטייניץ, מממן את פעילותנו מתקציב המדינה. הייתי שמח אילו היה שר המשפטים, הפרופ'
יעקב נאמן, עומד בראש המועצה הציבורית של "יש דין". שהרי אנו עושים את מלאכתם. אני יודע כי ממשלת אירן וארגון אל-קאעידה, ואף לא סעודיה, אינם תומכים בנו כספית. אילו הציעו לנו תמיכה, ללא ניסיון להשפיע על יעדי הפעולה, לא הייתי מהסס ומקבל מהם כל גרוש. הם אינם עושים כן. יתר על כן - הם אף אינם תומכים בפעילותנו, שהרי עוולות ועיוותי הדין כלפי האוכלוסייה הפלסטינית משרתים את מדיניותם העוינת.
אין בסמכותי להקים ועדות חקירה. שאלתי אלייך, ח"כ קירשנבאום - האם את תומכת בקיום החוק בגדה המערבית? כן או לא?
