הנשיאה החדשה של האיחוד האירופי, הונגריה, נהנית מיתרון בולט על קודמתה הבלגית. להונגרים יש ממשלה הזוכה לתמיכה של שני שלישים מחברי בית הנבחרים - זאת בניגוד לבלגים שלא הצליחו להרכיב ממשלה בכל תקופת נשיאותם.
אבל מכאן גם מתחילות הבעיות של הממשלה ההונגרית, שחשה עצמה בטוחה לבצע מהלכים משמעותיים. הנושא הבוער כעת הוא חוק התקשורת החדש. ה'וושינגטון פוסט' כבר כינה את החוק במאמר המערכת שלו "פוטינזציה של הונגריה", כלומר העתקה של דפוסי הפעולה הרוסיים לדיכוי חופש העיתונות במדינה. על-פי החוק הוקמה רשות תקשורת שלה סמכות להטיל קנסות של עד 700 אלף אירו על התקשורת האלקטרונית ועד 90 אלף אירו על העיתונות הכתובה ועל אתרים ברשת במקרה של סיקור "בלתי מאוזן" או "בלתי מוסרי". במקרה, כל חברי הרשות החדשה מקורבים למפלגת השלטון 'פידש' שבראשה עומד ראש הממשלה ויקטור אורבן.
החוק מעורר מחאה בממשלות שכנות באירופה, וכמובן בכלי התקשורת. עיתונים הונגריים הופיעו עם דפים ריקים כאות מחאה. העיתון Nepszabadsag פִרסם על שערו בכל שפות האיחוד את המשפט "זהו סוף התקשורת החופשית". אמנם, הביקורת הזאת נשמעת בעייתית משהו לאור העובדה שהעיתון שימש הביטאון הרשמי בתקופה הקומוניסטית, שלא בדיוק כיבדה את חופש העיתונות. דובר ממשלת צרפת כינה את החוק "בלתי תואם את רעיון חופש העיתונות". דובר מטעם קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל ביקש מהונגריה להתחשב בעובדה שמעשיה משפיעים על תדמיתה של אירופה כולה. חוסה מנואל בארוסו, ראש הנציבות, אמור להיפגש היום עם אורבן, כאשר חוק התקשורת עומד במוקד פגישתם. לאחר שבלארוס (שאינה חברה באיחוד האירופי) הגיבה בזלזול למחאות האירופיות בנוגע לבחירות המזויפות שנערכו בה, מקווים בכירי האיחוד שלפחות בבית פנימה, מול הונגריה, עדיין יש להם השפעה.
ההונגרים טוענים שהחוק די דומה לכללים שהטילו חברות נוספות באיחוד על התקשורת, ובכל מקרה הם אינם מוכנים לבטלו. שר התקשורת זולטן קובץ הגיב ברדיו הממלכתי: "אין צורך לשנות חוק הונגרי רק משום שהוא סופג ביקורת בחו"ל". אך גם אם ייפתר המשבר סביב החוק, לא תמו המחלוקות בין הונגריה לשותפיה באיחוד.
בתחום הכלכלי, הנשיאות ההונגרית עשויה להתגלות כבעייתית. ביולי ביטלה הונגריה את השיחות עם קרן המטבע הבינלאומית על פירעון חובה, על-אף שהבטיחה לפרוע אותו עד שנת 2012. בכך היא הפרה הסכמים עם הקרן שגובשו עם הממשלה הסוציאליסטית הקודמת. כאשר אירופה שרויה במשבר כלכלי, ומפעם לפעם מתעורר צורך לתפור תוכניות הצלה בשיתוף עם הקרן, הנשיאות ההונגרית לא מסייעת בלשון המעטה. עתה מתברר שהונגריה מקווה לטפל בפירעון חובותיה דרך הטלת מס כבד על חברות הטלקומוניקציה, האנרגיה והקמעונות, שרבות מהן הן חברות זרות. ברם, על-פי חוקי האיחוד חֶברה שוודית, איטלקית או גרמנית איננה נחשבת חברה זרה, ואסור להפלותה לעומת חברה הונגרית. החברות הרלוונטיות כבר הקימו קול זעקה, וגם בנושא זה ישוחחו אורבן ובארוסו.
כשהתקבלו מדינות מזרח אירופה לאיחוד הן קיוו לנדיבות כספית כפי שגילה האיחוד כלפי המצטרפות הים-תיכוניות ספרד, יוון ופורטוגל בעשור הקודם. עתה הן מצפות להמשך הסיוע הכלכלי על-מנת לאזן את התנאים הכלכליים בשני חלקי היבשת, ובכך להגביר את התחרותיות. אולם המדינות הוותיקות, המתמודדות עם בעיות כלכליות ועם הצורך לבצע קיצוצים עמוקים בתקציב, אינן מוכנות להמשך רמת הסיוע - שלא לדבר על הרחבתו. גם המחלוקת הזאת עשויה להעיב על הנשיאות ההונגרית.
סוגיה כלכלית נוספת היא העימות בין הונגריה לבנק האירופי המרכזי לגבי דרך בחירת המועצה הקובעת את שערי הריבית. כמו בסוגיית הפיקוח על התקשורת, גם במקרה זה מפלגת השלטון עומדת על זכותה למנות מקורבים פוליטיים.
