האיום לרצוח את המשנה לפרקליט המדינה הוא לא מפתיע לאור ההקצנה בהתבטאויות הפוליטיות, שמאיימת על הדמוקרטיה ו
חופש הביטוי בישראל. התבטאויות אלה משקפות השתלטות של השיח הקיצוני על האג'נדה הציבורית, והטפה לפגיעה בכל מי ששונה או חושב שונה מעמדות הרוב. שנאה כלפי מהגרים, שנאה כלפי ערבים ואפילו שנאה כלפי שמאלנים שותפת את הרחוב הישראלי, שמושפע מעמדות קיצוניות של שורה של פוליטיקאים ואנשי ציבור קיצוניים, שמביעים עמדות מפלות וגזעניות.
רבנים, חברי כנסת ואפילו שרים מביעים את העמדות הקיצוניות שלהם, מבלי שמערכת החוק או מערכת האכיפה עושה מספיק כדי לשמור על חופש הביטוי או על זכויות אדם. חוקים נגד ילדים זרים, חוקים נגד ארגוני שמאל פוליטיים, חוקים כנגד אזרחים ערבים, והסתה קיצונית ואלימה של חברי כנסת ואנשי ציבור, מכשירים את הרצח הפוליטי הבא, שעלול להתרחש במידה ולא ישתנה משהו מהותי בסגנון של השיח הציבורי.
השבוע קיבלנו מהידידה שלנו בארה"ב תזכורת להשלכות הקשות שיש להסתה פוליטית, כאשר על-רקע הקצנה פוליטית נעשה ניסיון התנקשות בחברת קונגרס דמוקרטית, שהסתיים בפציעה אנושה שלה וברצח של אזרחים אחרים חפים מפשע. השיח בארה"ב הקצין כשהנשיא אובמה ניסה להעביר את ביטוח הבריאות שנתקל בהתנגדות גדולה מצידם של הרפובליקנים, כאשר קבוצות "מסיבות התה" השתמשו בשיח קיצוני והטיפו לפגיעה בחברי קונגרס שתמכו בחוק.
בולטת בקיצוניות שלה הייתה ההתנהלות של
שרה פיילין, שלא רק התבטאה בקיצוניות כנגד חברי הקונגרס, אלא גם הציגה מפה עם תמונות של חברי הקונגרס ושמה על תמונת הפנים שלהם מטרות של רובים. מעשיה אלו של פלין הובילו מייד לשורה של מעשי ונדליזם כנגד חברי הקונגרס שפיילין סימנה, ואף חמור מכך השבוע הובילו לרצח ולניסיון ההתנקשות בחברת הקונגרס גבריאל גיפורדס, שגם היא סומנה "במפת המטרות של פיילין".
ישראל הרגישה בעבר גם על בשרה את ההשלכות המסוכנות של הסתה, שגרמה למעשה אלימות לא פחות חמורים מהרצח הפוליטי בארה"ב. המקרה החמור ביותר היה רצח ראש הממשלה
יצחק רבין שקדמה לו הסתה פרועה של חוגי ימין, ואנשי ציבור שהתנגדו ל
הסכם אוסלו. קריאות של בוגד ורוצח לרבין, הלבשת רבין במדים של נאצים, והסתה ברורה של אנשי ציבור לרצוח את ראש הממשלה, הובילו את יגאל אמיר לבצע את הפשע הנתעב.
בארץ הייתה גם הסתה פוליטית של אנשי ציבור כלפי מיעוטים, שגרמה לשורה של מעשי נקמה ואלימות בעיקר כלפי ערבים, אך גם כלפי שמאלנים ומהגרים. ברוך גולדשטיין, עמי פופר, נתן זאדה ויעקוב טייטל הם כולם דוגמה לאזרחים שרצחו בני אדם בגלל הסתה והפחדה של פוליטיקאים שהתבטאו באלימות כלפי ערבים. חשוב לומר שהאלימות לא עצרה בערבים וגם הופעלה כנגד אנשי ציבור או אזרחים שהתנגדו לעמדות של הרוב, והיא יכולה בקלות להיות מופנית לכל אחד ואחד מאיתנו בין אם הוא ימני או שמאלני.
ההסתה הזאת היום רק הולכת ומחמירה, כאשר ישנה באופן כללי עלית מדרגה בהסתה, כלפי מיעוטים שחיים בארץ. דוגמה להסתה הקשה הזאת היא ההתבטאויות הקשות של שר הפנים ישי שהאשים את המהגרים בכך שהם מביאים מחלות, והשווה אותם לסרטן ממאיר שיהרוס את החברה הישראלית. מבלי להתייחס למדיניות כלפי המהגרים, עצם ההתבטאויות האלימות של ישי הם שהובילו להפגנות אלימות של אזרחים, שבהם הונפו שלטים שקראו להרוג ולגרש את המהגרים הלא חוקיים.
באותו האופן
דבריו המגונים של חבר הכנסת בן ארי שקרא בכנסת ובפורומים שונים לרדוף את השמאלנים הבוגדים, הכשירה את הקריאה לרצוח את המשנה לפרקליט המדינה. בן ארי כיוון את דברי ההסתה שלו כלפי חיילי צה"ל מארגונים כמו שוברים שתיקה, כלפי אזרחים שומרי חוק מארגון כמו בצלם, וכלפי כל אזרח שחושב אחרת ממנו. "לרדוף אותם ולמגר את האויב" חוזר על עצמו בלי בושה חבר כנסת בישראל בכל פורם אפשרי, ואין שום מערכת משפטית שדואגת לעצור את דברי ההסתה הנוראים שלו.
אם אנחנו רוצים לשמור על מדינה דמוקרטית ליברלית, אנחנו חייבים לדאוג לכך שמערכות החוק יתחילו להלחם בדברי ההסתה הנוראים אלה, שאינם משרתים שום אינטרס ציוני ורק פוגעים בתדמיתה של מדינת ישראל.
