לא ידעתי אם לצחוק או לבכות כאשר קראתי שדווקא סיעת "ישראל ביתנו" היא זו שהגישה בכנסת את הצעת החוק לחקירת מקורות הכסף של ארגוני השמאל. השר
אביגדור ליברמן עובד יפה - "ההגנה הכי טובה היא ההתקפה". אם בכלל צריך לחקור מישהו על מקורות מימונו, הרי שצריך לחקור את מפלגת "ישראל ביתנו", ואת ראשה הבלתי מעורער אביגדור ליברמן. זאת לאו דווקא מסיבות פוליטיות ורעיוניות, אלא מסיבות אחרות לגמרי, שערפל של חקירות משטרתיות מרחף עליהן. אין זה המקום להרחיב את היריעה על אותן חקירות והאשמות, אך כל קורא יודע את הסוד הנורא הזה.
לשר החוצ-פה אביגדור ליברמן, ולחברת-הכנסת עזת הפנים פאינה קירשנבאום (מגישת ההצעה לוועדת החקירה), יש יותר מחוצפה ועזות פנים כדי להגיש הצעה כזו, כשהם מייצגים את מפלגת "ישראל ביתנו". והרי כבר אמרו חז"ל ש"עז פנים לגיהנום". אין ספק שהרוב הפרלמנטרי המוחלט של הימין התוקפני (על מפלגת "קדימה" - ליכוד ב' - שנבחרה על-ידי רוב של אנשי מרכז ושמאל) מעניק להצעות הזויות ומקארתיסטיות אלה כוח לפרוח בכנסת ישראל, ועוד להיחשב כ"הצעות קונסנזואליות". הנורה האדומה הייתה צריכה להידלק במרכז השפוי, ובמיוחד בשמאל, ערב הבחירות לכנסת, כאשר ליברמן הצהיר בחוצפתו על כך שאם יהיה חבר בקואליציה, ידרוש את תפקידי שר המשטרה ("השר לביטחון פנים") ושר המשפטים. בשום "רפובליקת בננות" לא היה מעז ראש מפלגה פוליטית שמאחוריו (ומפניו...) תיקים משטרתיים פתוחים - לבקש את תפקידי המשטרה והמשפטים. אבל ליברמן לא רק שביקש - אלא גם קיבל. תיק המשטרה ניתן למפלגתו, ותיק המשפטים - לאיש אמונו. תארו לעצמכם אם לפני בחירות
אריה דרעי או
שלמה בניזרי היו מבקשים את אותן "כופתאות"...
מול "ועדת הבדיקה" של "ישראל ביתנו", לי יש דווקא רעיון אחר: שיקום ח"כ עם קצת אומץ, וידרוש לבדוק מי הם המממנים של "ישראל ביתנו", לאן ולמה הכסף הנתרם זרם וזורם, וכמובן - מה הם ממדי הסכומים הללו. רצוי שאותו ח"כ אמיץ ידרוש גם שבגלל ההאשמות נגד ליברמן, יילקח תיק המשטרה ממפלגתו, משום "ניגוד אינטרסים".
לצערנו הרב, שולט בכנסת היום הפזמון ה"גששי": "אף אחד לא קם"!
