מול בית העירייה ממוקם ארמון גותי ובו המוזיאון העירוני, שמתעד את תולדות העיר. יש בו חפצי-אמנות נדירים, וביניהם ציור של ברויגל האב. אך הצידוק העיקרי לביקור מצוי בקומתו השנייה של המוזיאון, שבה מוצגים הבגדים, המדים, אותות ההצטיינות והמזכרות, שהוענקו במרוצת הדורות ל"שובב הקטן", שהוא סמל העיר וגם תושבה המפורסם ביותר, הלא הוא "הילד המשתין".
על-רקע רצינותה המכבידה של בריסל - הוא אפילו מזדקר שבעתיים. המדובר בפסלון של ילדון ערום, המשמש מוצא למעיין מתגבר. סביב הפסל, הניצב באותו מקום כבר מאות בשנים, נרקמו אגדות רבות. אין תייר שלא מצטלם לידו ומדי פעם מלבישים אותו התושבים המקומיים באחד הבגדים הצבעוניים שמוצגים במוזיאון העירוני.
אחרי שמצטלמים ליד הילדון המשתין, פונים לרחוב הסמוך, מולו נשקפים שרידי חומת העיר העתיקה שהקיפה את בריסל לאורך ארבעה ק"מ, ואז מגיעים לכיכר סאבלון - ה"שינקין" של בריסל. זהו אזור של מסעדות, בתי-קפה ובוטיקים יוקרתיים לאופנה. בימי ראשון מתקיים שם יריד-עתיקות לחפצי-חרסינה, כסף, רהיטים, בובות, ספרים, תצלומים וציורים.
ברובע איקסל של העיר ממוקמת "פאלאס פלז'י" - כיכר מרכזית, העמוסה בבארים ובתי-קפה והסמוכה לאגם מוקף מדשאות, שבהם רובצים בימים שטופי-שמש צעירים רבים, משפחות וזוגות-אוהבים. כדאי שלא לפסוח גם על המוזיאון לאמנויות עתיקות, ובו מיטב הציור הפלמי, וגם לא על המוזיאון לאמנות מודרנית, הבנוי לעומק שמונה קומות במעמקי האדמה. ביציאה ממנו מגיעים לארמון המלוכה, המוקף בגן יפהפה. ואיך אפשר בלי תיאטרון הבובות העתיק, המציג מחזות קלאסיים, סאטיריים ואפילו פורנוגרפיים.