X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים
מבחני המיון לחטיבות הביניים גוזרים את עתידם של ילדים רבים ללמוד עם חבריהם בעלי ההישגים הנמוכים באווירה שאינה מעודדת הישגיות הדיון החינוכי משמש כסות לכשלים נוספים במקום לעסוק בהטחת האשמות ובהתנצחויות "פוליטיות"/"חינוכיות", יש לברר את טיב המבחנים
▪  ▪  ▪
למנוע את המחדל הבא [צילום אילוסטרציה: פלאש 90]

נקודת המדרון (Sloping Point) היא נקודה על ציר הזמן ו/או ציר המקום ו/או ציר היחסים החברתיים. נקודה שלעתים ניתן לחזות אותה ולעתים היא עלומה וממנה מתחילה "הידרדרות על-פי הגדרות חברתיות רווחות".
הידרדרות על-פי הגדרות חברתיות רווחות, היא ישות מוכרת בתחומי פעולה חברתיים: הפסד בקרב (חשיבה ביטחונית), פשיטת רגל (חשיבה כלכלית), נטישת בית הספר (חשיבה חינוכית), חזרה בשאלה (חשיבה "דתית"), סגירת תיאטרון (חשיבה אמנותית), שריפת יער (חשיבה אקולוגית), זיהום בארות מים (חשיבה קיומית).
מאותה נקודת מדרון מתחילה הספירה לאחור עד להגדרת התופעה כקטסטרופה, מחדל, הזנחה פושעת, כשל, הפסד, או כל מושג אחר המתאר את החלק הנמוך ב"מן-עד" התופעה החברתית.
קשה "להניח את האצבע" על נקודה חמקמקה זו, משום שפרמטרים רבים דוחפים להישגי-הכשל. קשה יותר לחזות אותה. קשה יותר לפקח על המשתנים המשפיעים לקבלת תוצאות רצויות. בדרך כלל אנו מוצאים לפחות שתי גישות ניתוח בהתאם לעמדות החברתיות הרווחות:
  • הראשונה - "הגישה המתגוננת" - העושה שימוש במשתנים "עתיקים", "היסטוריים", "מולדים", "תרבותיים";
  • השנייה - "הגישה התוקפנית" - המציגה משתנים "עדכניים", "הוויים", "אחרונים", משתנים הקושרים בנקודת זמן מסוימת את האָשָׁם לאלו הפועלים בשדה החברתי בנקודת זמן, מקום ותפקיד.
במילים אחרות, מדובר על שתי קבוצות חברתיות שונות, כאשר כל אחת מבקשת לייצר מסד אפולוגטי לדרכי הפעולה בהן כל קבוצה נוקטת בתחומיה. האחת מטיחה בשנייה - "אתם אשמים", השנייה מתגוננת ומבקשת להעביר את האשם להיסטוריה ולנסיבות מולדות/תרבותיות/אובייקטיביות האחראיות לכשל.

תלמידים כחומר ביד היוצר

לאחרונה היינו עדים ל"בירור" על אודות הכישלון של בוגרי בית הספר היסודי בעיר ממרכז הארץ במבחנים שערכו להם מורי חטיבת הביניים. נקודת המדרון הייתה הַכֶּשֶׁל במבחנים. מורי חטיבת הביניים אף מבקשים לטעון שכל אלה שנכשלים במבחנים ממשיכים להיכשל בהמשך הדרך. מכאן נולדת טענה אפולוגטית שהכישלון (נטישת הלימודים - חו"ח) לא רובץ על כתפי מורי החטיבה, אלא נעוץ במשתנים היסטוריים, בתהליכי הלמידה בבית הספר היסודי, באיכות ההוראה של בית הספר היסודי, או באי-עמידה בדרישות משרד החינוך מבית הספר היסודי.
מנגד, עולה טענה אפולוגטית מסוכנת של מורי בית הספר היסודי המבקשים לטעון שהתלמידים הנכשלים באים מבתים שאינם מאפשרים לימודים אקדמיים, מכשל בעיצוב הסמכות ההורית, בנטישת ערכים חברתיים ותרבותיים בקרב משפחות הילדים. כלומר, מורי בית הספר היסודי "מרחיקים" את הסיבות למקומות "היסטוריים", משל לא נבע הכשל בבית ספרם.
במקום לעסוק בהטחת האשמות ובהתנצחויות "פוליטיות"/"חינוכיות", יש לברר את טיב המבחנים. האם נבחנו התלמידים על חומר שנלמד בבית הספר היסודי? האם העבירו מורי בתי הספר היסודי את רשימת החומרים שנלמדו? האם הציעו המורים בבית הספר היסודי את עזרתם בכתיבת מבחני המיון לחטיבת הביניים? האם משרד החינוך קובע רשימה שאמונה גם על מורי בתי הספר היסודי ומורי החטיבה? היכן האוטונומיה של מורי בתי הספר היסודי בקביעת חומרי הלימוד וכיצד זה משתלב במבחנים סטנדרטיים?
אם ה"בירור" בין שני בתי הספר נערך בהוראת משרד החינוך, אגף החינוך בעירייה, או כל דרג מינהלי אחר, הרי שיש בכך משום אחיזת עיניים, כאילו "מבררים" היכן היא נקודת הכשל, כאשר בפירוש אין כאן כל כשל אלא הטעיה/התעיה של תלמידים לגבי תכנים אותם הם אמורים להכיר.
הרינו להזכיר כי התלמידים הם חומר ביד היוצר. אם מבחני המיון (Sloping Point) יתייגו תלמידים מסוימים כ"חלשים", שנגזר עליהם לעמוד בפני "תחנות-כשל" רבות (מבחנים), ידירו ההורים את רגליהם מחטיבת הביניים האמורה ולא ירשמו את הילדים לבית ספר העורך מבחנים שרירותיים שלא בתיאום עם מורי בית הספר היסודי.
יותר מכך, מבלי התערבות הורית מכוונת, קיימת כיום מגמה בולטת בקרב הורי התלמידים להעדיף את חטיבת הביניים של בית ספר מתחרה. ניתן לראות בכך הבעת אי-אמון בחטיבת הביניים הממשיכה לבחון תלמידים שהוריהם אינם עושים מאמצים להעבירם לבית ספר מתחרה. ולכן נראה כי התוצאות של מבחני המיון הן נמוכות בשל אוכלוסיית ילדים בעלי הישגים נמוכים הנובעים גם מאפתיה הורית.

תאריך:  19/01/2011   |   עודכן:  19/01/2011
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
יונה סוקולובסקי
מדינת ישראל חייבת להתגונן מפני אויביה מבחוץ ומבפנים    ועדת חקירה פרלמנטרית לחשיפת מקורות המימון של יפי הנפש מן השמאל היא מעשה של התגוננות    די להשמצת חיילי צה"ל בתמורה לכספים מתורמים שמטרתם אחת, ידועה ומוצהרת
מיכאל הרשקוביץ
הם כבר מפסיקים להראות לנו אצבע משולשת, הנבחרים    היום הם שולפים את שרביטם ומשתינים עלינו בקשת    נבחרינו בארגון נכי צה"ל איבדו את הבושה    הגיעה העת להפסיק ולהחריש נוכח הסיאוב והשחיתות המשתרשים בקרבם
חן בן אליהו
על מגמותיו האמיתיות של גרשום שלום בלימוד הקבלה    "יראת ה' ראשית דעת, חכמה ומוסר אוילים בזו" [משלי א', ז']
עמוס שריג
כיצד הגיע ביבי למסקנה כי עם פרישת מפלגת העבודה הפכה ממשלתו ליציבה יותר? מדוע השם שנבחר לסיעה החדשה של ברק "עצמאות" ייוותר על הנייר בלבד? וגם מדוע תמונתו של הרמטכ"ל עם "הרנטגן" כל-כך מקוממת?
שלמה ברום
המודל של מהפכה באמצעות התקוממות עממית יילמד על-ידי תנועות האופוזיציה השונות, שישאפו לחקותו    יש לקחת בחשבון שיש הבדלים בין החברות הערביות השונות
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il