לאחרונה היינו עדים ל"בירור" על אודות הכישלון של בוגרי בית הספר היסודי בעיר ממרכז הארץ במבחנים שערכו להם מורי חטיבת הביניים. נקודת המדרון הייתה הַכֶּשֶׁל במבחנים. מורי חטיבת הביניים אף מבקשים לטעון שכל אלה שנכשלים במבחנים ממשיכים להיכשל בהמשך הדרך. מכאן נולדת טענה אפולוגטית שהכישלון (נטישת הלימודים - חו"ח) לא רובץ על כתפי מורי החטיבה, אלא נעוץ במשתנים היסטוריים, בתהליכי הלמידה בבית הספר היסודי, באיכות ההוראה של בית הספר היסודי, או באי-עמידה בדרישות משרד החינוך מבית הספר היסודי.
מנגד, עולה טענה אפולוגטית מסוכנת של מורי בית הספר היסודי המבקשים לטעון שהתלמידים הנכשלים באים מבתים שאינם מאפשרים לימודים אקדמיים, מכשל בעיצוב הסמכות ההורית, בנטישת ערכים חברתיים ותרבותיים בקרב משפחות הילדים. כלומר, מורי בית הספר היסודי "מרחיקים" את הסיבות למקומות "היסטוריים", משל לא נבע הכשל בבית ספרם.
במקום לעסוק בהטחת האשמות ובהתנצחויות "פוליטיות"/"חינוכיות", יש לברר את טיב המבחנים. האם נבחנו התלמידים על חומר שנלמד בבית הספר היסודי? האם העבירו מורי בתי הספר היסודי את רשימת החומרים שנלמדו? האם הציעו המורים בבית הספר היסודי את עזרתם בכתיבת מבחני המיון לחטיבת הביניים? האם משרד החינוך קובע רשימה שאמונה גם על מורי בתי הספר היסודי ומורי החטיבה? היכן האוטונומיה של מורי בתי הספר היסודי בקביעת חומרי הלימוד וכיצד זה משתלב במבחנים סטנדרטיים?
אם ה"בירור" בין שני בתי הספר נערך בהוראת משרד החינוך, אגף החינוך בעירייה, או כל דרג מינהלי אחר, הרי שיש בכך משום אחיזת עיניים, כאילו "מבררים" היכן היא נקודת הכשל, כאשר בפירוש אין כאן כל כשל אלא הטעיה/התעיה של תלמידים לגבי תכנים אותם הם אמורים להכיר.
הרינו להזכיר כי התלמידים הם חומר ביד היוצר. אם מבחני המיון (Sloping Point) יתייגו תלמידים מסוימים כ"חלשים", שנגזר עליהם לעמוד בפני "תחנות-כשל" רבות (מבחנים), ידירו ההורים את רגליהם מחטיבת הביניים האמורה ולא ירשמו את הילדים לבית ספר העורך מבחנים שרירותיים שלא בתיאום עם מורי בית הספר היסודי.
יותר מכך, מבלי התערבות הורית מכוונת, קיימת כיום מגמה בולטת בקרב הורי התלמידים להעדיף את חטיבת הביניים של בית ספר מתחרה. ניתן לראות בכך הבעת אי-אמון בחטיבת הביניים הממשיכה לבחון תלמידים שהוריהם אינם עושים מאמצים להעבירם לבית ספר מתחרה. ולכן נראה כי התוצאות של מבחני המיון הן נמוכות בשל אוכלוסיית ילדים בעלי הישגים נמוכים הנובעים גם מאפתיה הורית.