אני משתתף בפאנל של משיבים על סקרים בנושאים שונים. דעתי אינה חשובה, אבל היא נחשבת. לא סופרים אותי, אבל את דעתי – בהחלט. דעת אינה מעלה ואינה מורידה – לפי דעתי – אבל היא מצטרפת לדעות אחרות, מצטברת, תומכת במגמה או מערערת אותה, מאששת או מפריכה אותה.
זה עתה - עודני נרעש – השבתי על סקר בנושאים שונים. חלק הארי משאלותיו היה על אודות חטיף בריאות חדיש כלשהו. לא טעמתי, אבל השבתי מה שהשבתי. השבתי. לאחר שהסתיימו השאלות על אודותיו וטעמיו של החטיף – נשאלתי שאלות על גלעד שליט. המעבר היה לא רק חד. הוא היה גם צורם, אף כי לגיטימי. לפתע, חשתי שהכל נבלל לעיסה אחת. הכל סטטיסטיקה. הא ודא טיף וטף, חטיף וחטוף. מכל הבא לסלט. או לשקשוקה.
סימנתי בתשובותיי שהממשלה אינה עושה די לשחרורו של גלעד שליט; שאי-שחרורו – הראוי והאפשרי, ההכרחי ושאינו סובל דיחוי – משפיע לרעה על מורל חיילי צה"ל ועל המוטיבציה של המועמדים לשירות ביטחון להתגייס לצבא בכלל וליחידות קרביות בפרט. נשאלתי האם אם וכאשר ישוחרר גלעד שליט בעסקה אשר השלמתה והצלחתה תיוחס ל
בנימין נתניהו, אשקול להצביע עבורו בבחירות הבאות - השבתי בסבירות בינונית (אפשר היה לדרג את התשובות לפי סולם העדפה אישי).
אני חושב שנסחפתי טיפה. שאמרתי לעצמי אי-אמת. שהבעתי משאלת-לב שגלעד ישוחרר. התחייבתי בתשובתי - בי נשבעתי – שאם גלעד ישוחרר, אסכים לשלם גם מחיר בלתי סביר מבחינתי וכאות תודה והוקרה לנתניהו אצביע עבורו גם בבחירות הבאות. אני חושב שהסיכוי שזה יקרה זהה לסיכוי – אולי קלוש ממנו, אולי טוב ממנו – שגלעד שליט ישוחרר לפני המועד המתוכנן לבחירות הבאות. לפי שעה, הכל ספקולציות. וסטטיסטיקות. שאלות ותשובות. חטיף וחטוף.
הסקר התחיל מתוק (בחטיף) והסתיים מר (בחטוף). הכל חומרים.
