לאחר תיקוני חקיקה לא מעטים בשנים האחרונות לחוק מיסוי מקרקעין (ובייחוד תיקון 50, תיקון 55), השתרשה בציבור הידיעה ששיעור מס השבח עומד 20% ליחידים ו-25% לחברות, כאשר ביחס לקרקעות ותיקות יותר עשויים לחול שיעורים שונים. עם זאת, ובייחוד החל מיום 1.1.11, שיעורים אלה אינם בהכרח משקפים את התמונה המדויקת והמלאה.
ראשית, ועל יסוד תיקוני חקיקה מן העבר, שנת 2011 הינה השנה הראשונה בה שיעור מס השבח לחברות יורד מ-25%. שיעור המס עומד על מס החברות - בשנת 2011 24% מס והוא ירד בהדרגה (ככל שלא יחולו תיקוני חקיקה נוספים) עד ל-18% בשנת 2016.
גם ביחס ליחידים קיימים מספר שינויים, וזאת בנוגע לקרקעות ותיקות: העלאה של שיעורי המס לקרקעות שנרכשו עד 31.3.1961 מצד אחד, והפחתה צפויה לקרקעות שנרכשו לאחר מועד זה ועד 7.11.01 מצד שני.
ביחס למקרקעין ההיסטוריים חלו שיעורי מס שבח של 12% (למקרקעין שנרכשו עד שנת המס 1948) בתוספת 1% לכל שנה משנת מס זו ועד שנת המס 1960 (סה"כ 24%). במסגרת תיקון 60 משנת 2008, נקבע כי שיעורים אלה יועלו בהדרגה החל משנת 2011 עד שיגיעו לשיעור של 20%. בשנת 2011 ו-2012 יווסף בכל שנה 1% לשיעורים האמורים ובשנות המס 2013 ואילך 2% נוספים לכל שנה.
ביחס לחברות שהכנסתן מעסק ויחידים שקיבלו את המקרקעין בפירוק חברה כאמור נקבעה העלאה של 1% לכל שנה כבר משנת 2005 מכח תיקון חקיקה קודם. חשוב להדגיש שבכל מקרה, אם שיעור המס יעלה על 20%, יחושב מס השבח בהתאם להוראות הרגילות (20% מהשבח הריאלי), כלומר המטרה היא השוואת שיעורים.
שינוי נוסף ביחס לקרקעות ותיקות טרם קרם עור וגידים וענייננו הפחתה של שיעורי המס הגבוהים החלים על קרקעות שנרכשו בין 1.4.1961 ו-7.11.01 על-מנת להגדיל את היצע הדירות. על-פי ההצעה שיוזמת הממשלה, במקום שיעור המס הלינארי ביחס לקרקעות אלה (העשוי להגיע עד לכ-40% ואולי אף יותר), יחול שיעור של 20% בלבד אם וככל שמדובר במכירה של קרקע לבניה המאפשרת בניית 10 יח"ד לפחות, ובלבד שבתוך 30 חודשים מיום המכירה ייבנו על הקרקע לפחות 80% מיחידות הדיור, ובכל מקרה לא פחות מ-10 יחידות.
ההצעה קובעת תנאים נוספים והיא מיועדת לחול רטרואקטיבית החל מיום 15.11.2010. עם זאת, ההצעה טרם התגבשה לכדי חוק מחייב וייתכן שיחולו בה שינויים. ניתן בהחלט להביע ביקורת על כך שהמוכר יהיה זכאי להטבת המס בתלות בפעולות שאין לו שליטה עליהן - בין אם מאחר שהעיכובים הינם באשמת הקונה ובין באשמת רשויות התכנון והמדינה עצמן, שיובילו לעיכוב הבניה. נעדכן בהקשר זה בהמשך.