המהפכות במצרים ובתוניסיה הן בראש ובראשונה תוצר של התדרדרות כלכלית, שדחפה את השכבות החלשות לצעדים נואשים. המשבר הפיננסי הגדול שפרץ בשנת 2008 השפיע על העולם כולו, אבל יותר מכל הוא פגע במדינות העולם השלישי, שגם לפני המשבר היו על סף פשיטת רגל. העשירים וגם העניים בעולם נפגעו מהמשבר הכלכלי, אבל בעוד העשירונים העליונים התאוששו בצורה מהירה יחסית מהמשבר, מעמד הביניים והמעמד הנמוך עדיין מתקשים לעמוד שוב על הרגליים, ולחזור למצב שקדם למשבר. אחוזי האבטלה בכל העולם עדיין גבוהים, השירותים שמעניקה המדינה נשחקו, ומדינות רבות לא יכולות לעמוד בגירעון שבו הן נמצאות. אפילו מדינות אירופיות שנחשבות לחזקות, כמו יוון וספרד, נאלצות לעשות קיצוצים חדים, שגורמים לחוסר נחת בקרב האזרחים, וכתוצאה מכך לחוסר יציבות פוליטית. המהפכות בעולם הערבי הן, לכן, תמרור אזהרה למה שיכול להתרחש בכל מדינה שלא תעשה צעדים ממשיים לצמצם את הפערים, ולהטיב עם האזרחים החלשים שלה.
המשבר הכלכלי בשנת 2008 הגדיל את אי-השוויון המעמדי, מאחר שהרחיב בצורה קיצונית את האבטלה והעוני בחלקים נרחבים בעולם. המדדים הגלובליים מעידים על כך שבעולם נוצר מצב קיצוני של חוסר שוויון, כאשר מהדוח האחרון שפורסם ב-Economist, עולה שהאחוזון העליון מחזיק היום ב-43 אחוז מהרכוש העולמי, ואילו העשירון העליון מחזיק בלמעלה מ-80 אחוז מרכוש זה. מדד נוסף שמצביע על הפערים החברתיים הגדולים בעולם הוא מדד ה-IHDI, שהוא מדד שבוחן אי-שוויון בחינוך, בבריאות ובהכנסה, וממחיש באופן השוואתי כיצד אי-שוויון פוגע ברמת הפיתוח האנושי של מדינות. המדד הזה מצביע על כך שברוב מדינות ערב ישנו אי-שוויון קיצוני בכל התחומים החברתיים, ולכן ישנם פערים גדולים שפוגעים קשה בהתפתחות שלהן, וגורמים לחוסר נחת בקרב האוכלוסיה. מדינות ערב הן לא הדוגמה היחידה, ומהטבלה גם ניתן להבחין מיד בקשר בין חוסר נחת פנימי פוליטי לרמה גבוהה של אי-שוויוניות במדינות באפריקה ובדרום אמריקה, שבהן הפערים החברתיים הם מהגבוהים בעולם.
ניתן לראות שהמשבר הכלכלי גם גרם לעלייה ניכרת בממדי האבטלה והעוני במצרים ובתוניס, שממחישה את השבר שאליו מדינות אלה נקלעו. בתוניסיה אחוז המובטלים שעמד על 4% בשנת 2005 עלה בצורה חדה ועבר את ה-14%, ובמצרים - לטענת גורמים לא רשמיים - מגיעה האבטלה היום ל-25% מהאוכלוסיה (הנתונים של הממשלה הם לא אמינים). ממדי העוני במדינות אלה גם הם גדלו מאוד בהשוואה למדינות המערב, כאשר בתוניסיה 6% מהאוכלוסיה, ובמצרים לפחות 20% מהאוכלוסיה - מרוויחים פחות משני דולר ליום. המצב הכלכלי הקשה הזה גורם כבר תקופה ארוכה לחוסר נחת חברתי במדינות עולם שלישי, וכנראה שבעקבות ההחרפה שגרם המשבר הכלכלי העולמי מצרים ותוניסיה לא יהיו המדינות האחרונות, שבהן הפערים והעוני יובילו את האזרחים למהפכה.