רביב דרוקר, קראת את מסמכי המו"מ עם הפלשתינים שנחשפו באל-ג'זירה וחשת דחף לתקן עוולה. אני קראתי את "התיקון", וחשתי דחף להביא דברים בשם אומרם.
תחת הכותרת הארוכה "אל-ג'זירה תוקפים באופן מוטה את הרש"פ, אבל למה אנחנו מצטרפים?" (הבלוג של רביב דרוקר, 26.1.11), אתה מעמיד דברים על "דיוקם". במאמר שכתבת, ארבעה סעיפי התייחסות:
א) הפלשתינים ויתרו בירושלים. תגובתך: "שטויות".
ב) הפלשתינים ויתרו בסוגיית הפליטים. תגובתך: "עוד שטות מוחלטת".
ג) הפלשתינים שיתפו פעולה בחיסול מבוקשים. תגובתך: "עוד סילוף בוטה".
ד) לבני הציעה להעביר כפרים ערביים בישראל לתחומי פלשתין.
שורות אלה עניינן הסעיף הרביעי, לאמור "לבני הציעה להעביר כפרים ערביים לתחומי פלשתין". "לפי המסמכים", כך אתה כותב, "לא היה ולא נברא". אחר-כך אתה כותב שיכול להיות שאמרה משהו שלא הובן כהלכה. דהיינו (ציטוט): "היא הסבירה שישראל לא רוצה לחזור על בעיית רג'ר בצפון, כפר שנחצה לשניים והזכירה שיש כמה כפרים שמחציתם בתחומי ישראל, ומחציתם בתחומי פלשתין"... "היא בפירוש לא אמרה שעמדתה היא שצריך להעביר גם את החלקים שבתוך ישראל לפלשתין. לפחות לא במסמך הזה".
אני מתייחס ל"תיקון" שלך לא בגלל אי-דיוק, אלא משום הרושם שהוא נוטע בתודעת קוראיך. מקריאת רשימתך ניתן להבין שהגברת לבני מתנגדת לתוכנית ליברמן על הזזת קו הגבול ככה שכפרים ערביים (איפה שזה ניתן) יהיו בשטח הריבוני של פלשתין העתידית. הניסיון המגושם שלה להכחיש את הדברים, מקורו בחשש מהקניבלים של השמאל שאסרו מלחמת עולם, נגד מה שהם מכנים "גל עכור של גזענות ששוטף את
הארץ".
על הפחד מהם צריך להוסיף גם את הפחד שמה ימצא הנברן שישלוף מהארכיון את הקטע שבו היא אומרת (ציטוט) "הפתרון הלאומי של ערביי ישראל יהיה בפלשתין". אני הבנתי, בדיוק את מה שהבין
אחמד טיבי. הוא שמע ונחרד: "לבני מסוכנת מליברמן", הוא אמר ל
דן מרגלית ו
מיה בנגל (ערב חדש). היא התקפלה מפחד, ואתה מר דרוקר, אכלת את הלוקש.
קבל בצבע...
