אין לי כוונה להמשיך ולדוש בפרטי המינוי של האלוף
יואב גלנט, הליך שכולו תערובת מבעבעת של שיקולים אישיים, גחמות ומשחקי אגו אינפנטיליים. אין צל של ספק שאם הליך בחירת הרמטכ"ל היה מתקיים ביושרה, באחריות, על-פי מנהל תקין ומונע משיקולים של טובת המדינה, כפי שהליך כזה חייב להתנהל – לא היינו מגיעים למצב העגום שבו צה"ל, המדינה והנפשות המעורבות מצויים בו כעת.
מעבר להתנהלות העקומה של מקבלי ההחלטות, יש להדגיש כי כל הזכויות שצבר האלוף גלנט כקצין צבא מקצועי, אמיץ, נבון ומוערך (ואין על כך עוררין), לא יעמדו לו אם ממצאי המבקר
מיכה לינדנשטראוס מעוגנים בראיות משפטיות חותכות ואם האלוף חתם ביודעין על תצהיר שקרי. חד וחלק. אין לי יומרה וכלים לחוות דעה על ממצאים אלו, אך יש לזכור כי מדובר בגורמים מוסמכים שחקרו ובדקו, וחובה על כולנו לקבל את הממצאים שלהם, בין אם הם נוחים ובין אם לאו. כך גם נהג, ובצדק, היועץ המשפטי
יהודה וינשטיין כשפסק כי לאור ממצאי המבקר אינו יכול להגן על המינוי של האלוף.
את הפרסה הזאת צריך להניח במהירות מאחורינו ולמחוק אותה מהפרוטוקול ההיסטורי של מדינת ישראל. מחוללי הפרסה הזאת שאמורים להתבייש, הם חסרי בושה ולכן גם אין לצפות שיכו על חטא.
את הביקורת הקשה שהטיחה ועדת החוץ והביטחון בה"ה נתניהו-ברק הם הרוויחו ביושר. נדמה לי כי דבריו של ח"כ בנימין בן-אליעזר, חבר הוועדה, מתמצתים את ביקורתה ואמירתה של הוועדה על ההליך ותוצריו; "כמי שהיה שר ביטחון", אומר בן-אליעזר, "אני קובע שההחלטה הזו היא פגיעה בביטחון מדינת ישראל. ללכת להפקיר את הביטחון בגלל אובססיה אישית של אדם שהחליט לא לתת שנייה אחת לרמטכ"ל אשכנזי להמשיך, יותר משזה שיקולים זרים – זו פגיעה בביטחון מדינת ישראל. אי-אפשר לנתק את ההחלטה הזו ממה שקורה במרחב שלנו. אינני מופתע מההחלטה של ברק, זה מתאים לו. אני מופתע מההסכמה של ראש הממשלה לקבל מה שהחליט ברק. צר לי שאדם (גלנט), בגלל טמטום של מערכת, היה צריך לשלם מחיר יקר אחרי יותר מ-30 שנה שהוא משרת את המדינה".
דבריו החריפים, החדים והברורים של בן-אליעזר אמורים להדהד בראשים של כולנו. החל בקומבינטורים שבהנהגה, שכנראה מאבדים את הפרספקטיבה שמחייבת את התפקיד שהם ממלאים, וכלה בנו, אזרחי המדינה שהקרקס הזה מתנהל על-חשבון עתידנו בחבל ארץ זה.
מדובר, בראש ובראשונה, בכשל מנהיגותי של ראש הממשלה ושר הביטחון. האדון, ראש הממשלה
בנימין נתניהו, צריך להתעשת במהירות, כי האחריות היא עליו והוא זה שייתן בסופו של דבר את הדין על האדמה החרוכה שמותיר שר הביטחון שלו, בגיבויו המלא. נתניהו צריך להתעשת ולקבוע את הקביעה היחידה האפשרית וההגיונית במצב שיצר: להאריך את הקדנציה של
גבי אשכנזי עד סוף השנה, ולאפשר בכך את מיצוי ההליכים לבחירת היורש הראוי. כל החלטה אחרת, כולל מינוי זמני של סגן הרמטכ"ל לחודשיים, תהיה החלטה רעה ותוצאה של שיקולים אישיים של גורמים הרואים את טובת עצמם בלבד. אני בטוח שכשתיעשה פנייה כזאת לרא"ל גבי אשכנזי, מידת האחריות הלאומית שלו תגבר על כל שיקול אחר.
