לפי העיתון, בשירותי הכיבוי מתקשים להבין איך החנות "עם האמצעים הטכנולוגיים הכי משוכללים" נגד דליקות עלתה באש ונשרפה כליל, ואני לכאורה מצטרף לתמיהתם. שהרי כחשמלאי ואיש אחזקה אני יודע שמעבר למערכות כיבוי אוטומטיות הנדרשות במקומות דליקים במיוחד (בהנחה שמערכת הגילוי כן הזעיקה), כל מבנה מחולק למדורים כשהמחיצות בין המדורים בנויות מחומר לא דליק ובין מדור למדור יש דלתות חסינות אש הנסגרות אוטומטית עם כל הפעלה של מערכת גילוי האש.
אבל אני יודע שאני חי בישראל, אשר בה "לעגל פינות" היא כמעט מצווה, ואני מתבונן סביבי, אל כל מיגדלי הדירות האדירים שהמדינה הולכת לאחרונה ומלאה בהם, ואני תוהה לעצמי בצמרמורת: מעניין. אם הקטסטרופה הבאה במדינת "עיגולי הפינות" שלנו תהיה אותה רעידת האדמה האדירה שכולם מדברים עליה. האם לא גם אז יבוא מישהו ויתבונן על סביבותיו בצמרמורת ובחלחלה, ויאמר לעצמו בתימהון: "רגע, אבל הם היו אמורים להיות מסוגלים לעמוד בדברים שכאלה, לא"?
