ליקוי מאורות ערכי

במוסף "7 ימים" של העיתון ידיעות אחרונות מיום 3.2.2011 התפרסמה כתבה ענקית על השוטרים מניחי מטעני החבלה מנהריה המרצים את עונשם בבית הסוהר. חרטה כנה על מעשיהם, או הבעת הבנה לשפל המדרגה המוסרי אליהם הם הביאו את עצמם במעשיהם הנפשעים לא תמצאו בכתבה. הצדקות והטחת אשמה באחרים תמצאו בה בשפע. נכון, המִפְקדות הממונות על תחנת נהריה: מטה מרחב הגליל, מטה המחוז הצפוני ובמידה מסוימת גם המטה הארצי, כשלו כישלון חרוץ בבלימת ההשתוללות של העבריינים בנהריה, שהגיעה לשיאה בשורה של התקפות, כמעט טרוריסטיות, על אוכפי החוק. אין ברפיסות ובאטימות שגילו אותם דרגים ממונים כלפי ה"מערב הפרוע" שהשתולל בנהריה כדי להצדיק את מעשי אותם שוטרים. עם זאת, בתי המשפט שדנו במשפטם מצאו לנכון להקל בעונשם - גם כאות מחאה על אזלת היד שגילו אותם מפקדים, כפי שפירטתי בכתבה מיום 26.9.10: "השוטרים מטמיני החבלה מנהריה". הפעם צדה את עיני תגובת המשרד לביטחון הפנים ותגובת דובר המשטרה לכתבה. התגובות האלה, כפי שפורסמו, מדאיגות מאוד ומגלות ליקוי מאורות ערכי אצל העומדים בראש חלק ממערכת אכיפת החוק במדינת-ישראל. השר לביטחון הפנים, כך צוין בין השאר, "הביע סימפתיה ותמיכה בשוטרים מנהריה לאורך כל הדרך, כולל הצטרפות לבקשת חנינה מנשיא המדינה". אין זו טעות. כך נכתב מילה במילה בתגובת המשרד לביטחון הפנים. במילים אחרות, השר לבט"פ תומך בקבוצה שהתארגנה במתכונת של ארגון פלילי לכל דבר ועניין. הם הניחו שני מטעני נפץ קטלניים בעלי יכולת הרג. מטען אחד, שלא התפוצץ אך בשל תקלה טכנית, הונח מתחת למכוניתו של העבריין מיכאל מור, מכונית המשמשת את אשתו. המטען השני הונח על אדן חלון הבית של רפי בן שלום, שבאותה שעה שהו בו אימו ואחיו בן ה- 10. למרבה המזל פיצוץ מטען זה גרם אך לנזק ברכוש.

תגובת השר לבט"פ - כיבוי אורות לשלטון החוק

השר לבט"פ, יצחק אהרונוביץ, תומך בשוטרים שהטמינו מטעני חבלה שסיכנו גם אזרחים תמימים וגם אנשי משטרה שהגיעו לזירה כאשר התגלה המטען שלא התפוצץ. הוא מגלה סימפתיה לקבוצת שוטרים שחברו יחד כדי לחסל חשבונות בנוסח מאפיונרי, מה שעלול היה להביא לפעולות תגמול מצד העבריינים הנפגעים, ולפתוח מעגל אלים שסופו מי ישורנו. בעבר היו מקרים רבים שכאשר אנשי משטרה התארגנו בהתארגנות פלילית, הם פגעו גם בעמיתיהם השוטרים - אם מחשש להלשנה, או מתוך רצון להעניש חברים שאינם הולכים בתלם הרצוי להם. הגדיל לעשות השר כאשר החליט להצטרף לבקשת החנינה מהנשיא. חנינה כידוע אינה מהווה מוסד ערעור על בית המשפט. מוסד החנינה אינו ערכאה דיונית נוספת בהליך הפלילי. מוסד החנינה נועד לתכליות הומאניות שלא היו בפני בתי המשפט שדנו במשפט של העבריין. לא הבנתי בדיוק אילו טעמים או עובדות הנוגעות לאותם שוטרים, שלא הובאו בפני בתי המשפט הובאו בפני השר והביאו אותו להצטרף לבקשת החנינה. ככל הנראה אין טעם כזה ואין אף לא עובדה אחת שלא נתבררה בפני בית המשפט המחוזי ובפני בית המשפט העליון. למעשה, השר לבט"פ אינו מקבל את פסיקת בית המשפט העליון ואינו מרכין ראשו בפניו. בנסיבות בהן טרם יבשה הדיו מפסק הדין של בית המשפט העליון, הצטרפות של שר מכהן לבקשת חנינה כמוה כהבעת אי אמון בבית המשפט העליון. אין התנהגות זו רק בגדר ליקוי מאורות ערכי, זו כיבוי אורות לשלטון החוק.

תגובת המפכ"ל שקץ בוועדות חקירה: "לא נכשלנו"

תגובת המפכ"ל, רב-ניצב דודי כהן מטרידה גם היא. בין היתר נכתב בתגובה כי המפכ"ל "הורה בנובמבר 2009 על מינוי ועדת הפקת לקחים לטיפול המשטרה באירועים בתחנת נהריה... הוועדה קיימה בדיקת תהליכית ומערכתית חריגה בהיקפיה ובתחומי גזרות הבדיקה כפי שהוגדרו לה. דוח הממצאים נמצא בשלבי עריכה סופיים". תגובה זו מגלה טפח ומכסה טפחיים. המפכ"ל הקים "ועדת הפקת לקחים". לא מדובר בוועדת חקירה או בדיקה, שהרי לטעמו לא היה כשל בטיפול המשטרה בהשתוללות העבריינים בנהריה ובטיפול בשוטרים המאוימים. ככלות הכול מיד בסמוך לחשיפת הפרשה בפני הציבור התייצב המפכ"ל דודי כהן במסיבת עיתונאים והצהיר כי "אין לו שום כוונה להקים ועדת חקירה" שתבדוק את נסיבות הפרשה. באופן אישי, הוסיף המפכ"ל ואמר כי הוא "קץ" בוועדות חקירה. כארגון וכפיקוד הוא פסק ביוהרה לא מעטה - "לא נכשלנו". על-כן ברור מדוע הסתפק המפכ"ל בוועדה ל"הפקת לקחים" - מונח המשדר אנמיות, נינוחות, עניין למחקר ולימוד ואולי לתיעוד היסטורי. חשוב לציין כי עמדה זו של המפכ"ל והתייחסותו לבדיקת הפרשה, עומדת בסתירה מפורשת לקריאת בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון שדן במשפט של השוטרים "כי פרשיה קשה זו מחייבת בדיקה מעמיקה של תפקוד רשויות האכיפה בנהריה". לא זו אף זו, הוועדה לא רק שלא סיימה את עבודתה - שנה ויותר מאז שהוקמה - אלא נראה כי היא מקבלת נזיפה מהמפכ"ל על שחרגה מכתב המינוי שלה. האם הוועדה מצאה כי כתב המינוי בנסיבות העניין הוא מביש ועל כן החליטה להרחיב את תחומי טיפולה? האם חריגה זו מכתב המינוי - בניגוד להוראות המפכ"ל - היא זו המונעת את הגשת הדוח?