הספר "מעוז צור" מביא את סיפורו של גדוד 68 מהחטיבה הירושלמית ואת קרב המעוזים במלחמת יום הכיפורים שחיילי הגדוד איישו.
הספר מבוסס על עבודת מחקר שערכו המחברים בסיוע מערכת הספר שכללה גם מוותיקי הגדוד. בספר פרק היסטורי על תולדות הגדוד, מלחמת ששת הימים בעיקר בחזית יהודה ושומרון בה שירת הגדוד ומלחמת יום הכיפורים. המחברים בחרו לתת רקע נרחב למלחמה ולאווירה בציבור כך שגם מי שלא היה באותה תקופה יכול להבין את הבסיס לפריצתה ואת הלכי הציבור בתקופתה.
אנשי גדוד 68 איישו את קוו המעוזים של התעלה ממוצב בודפסט בגזרה הצפונית ועד מוצבי הגזרה הדרומית מול העיר סואץ. כוחות הגדוד היו מפוצלים תחת הכוחות המרחביים בגזרת התעלה כמו חטיבה 275 בגזרה הצפונית וחטיבה 14 במרכזית ובדרומית. המג"ד אמיר ראובני פעל ככל יכולתו לטובת הגדוד אבל חיילי הגדוד לא היו בפיקוד הישיר שלו. מהספר עולה וזועקת פעילותה המאוד בעייתית של החטיבה הצפונית (275) שבניגוד לאחותה הדרומית לא התעשתה ולא הפנימה את מהלך האירועים.
בקשות חוזרות ונשנות גם אחרי פרוץ הקרבות של חיילי המוצבים זכו להתעלמות ממטה החטיבה וסייעו למצב החמור שאליו נקלעו לוחמי הגדוד במוצבים הקדמיים ולו רק בתחושתם האישית שאין להם אוזן קשבת.
הספר מביא בתיאור מפורט את לחימת המעוזים על קוו המים ואת סיפורי הגבורה של לוחמיהם. חלקו האחרון של הספר מתייחס להעברת שרידי הגדוד לגזרת הבקעה עד לסיום הלחימה ולהתמודדות עם האובדן הגדול של לוחמים ושבויים.
ראויה לציון התייחסות הגדוד בצורה מסודרת לקשר עם משפחות הנופלים והתמיכה בשבויים, כל אלה עוד לפני שהיו נהוגים בכל הצבא.
הספר חשוב וטוב שנכתב ומביא את המידע ממקור ראשון, הלוחמים.
הערה טכנית, טוב הייתה עושה ההוצאה אם הייתה מגדילה את הגופן בספר ובכך מקלה על הקריאה.
