בשעותיך הקשות, רק אז אתה רואה מי הם חבריך האמיתיים.
שמתם לב מי היו הראשונים לברוח כאשר הצרות התחילו במצרים? היו אלה עשירי העם. אלה ש"יש להם מה להפסיד", כאילו לכולנו אין מה להפסיד במצב כזה. רבים מהם חיכו כמה שעות, על-מנת לראות "לאן נושבת הרוח", ומיד כשהבינו שסערה מתקרבת, עלו על המטוס הפרטי והשאירו את מדינתם לבדה ברגעיה הקשים ביותר. אם תרצו תוכלו למצוא אותם כרגע במרכז לונדון עושים שופינג. אותם גורמים שהיה להם חלק עיקרי ביצירת הבעיה, היו הראשונים לברוח כאשר הדרך שאותה הם הובילו קרסה.
אל הקפיטליזם נוטה להגן על "יצירותיו הנשגבות" (בעלי ההון). אחריות, כבוד וערכים אינם מוזכרים בספר "התנ"ך לקפיטליסט", שמורכב בעיקר ממספרים. שם תמצאו רק דיברה אחת: "החזק שורד והחלש חייב להיכחד" - זו המהות הערכית של האמונה הקפיטליסטית הברברית.
אל תטעו, גם אצלנו, אם חלילה וחס תתחולל קטסטרופה, מי שיהיו הראשונים לעזוב במטוסיהם הפרטיים יהיו בעלי ההון. הצרה היא שרובכם חושבים שזה בסדר, וכי גם אתם הייתם עושים אותו הדבר אם היה לכם מטוס פרטי בחצר.
פטריוטיזם אמיתי ניתן לזהות רק בימים קשים. רק אז אתם יכולים לראות מיהו פטריוט מהפה החוצה ומיהו פטריוט בלב ובנפש. מי שבורח מהמדינה בשעתה הקשה ביותר, ולא משנה מה התירוצים שלו, איננו יכול להחשיב עצמו כפטריוט.
בעלי ההון הם ילדיה של "מהפכת הגלובליזציה", בעבור רבים מהם הפטריוטיזם הוא דבר מה לשימושם של יחצ"נים ותו לא ("הייתי יכול להרוויח הרבה יותר בחו"ל, רק בגלל שאני פטריוט אני משקיע בארץ"). היום הם בתל אביב, מאוחר יותר הם טסים להונג-קונג, מחר יהיו בניו-יורק ומחרתיים הם כועסים על מישהו ומעבירים את מקום מגוריהם לפריס או לונדון. המציאות הבועתית שהם חיים בה מחלישה בהכרח את שייכותם למקום.
שבוע שעבר, בעקבות המהומות במצרים, היה נדמה כי חזרנו 60 שנה אחורה בזמן. שוב אנו מדינה אחת ללא חברים סביב לה. לאור המצב אני שוקל בימים אלה לנצל את "מהפיכת הפייסבוק" ולהחיות את תקופת המחתרות בישראל. אולי זה הזמן להקים מחתרת סודית חדשה שאת אנשיה אגייס בפייסבוק. נקרא למחתרת הזו "לכל מקרה שלא יקרה" (למש"י), מחתרת סודית שמגויסיה יקבלו על עצמם את התפקיד החשוב של קרקוע מטוסיהם הפרטיים של בעלי ההון בשעת מצוקה. מטרה בהחלט חשובה למורל העם ולהרגשת הצדק האוניברסאלי.
לדעתי חייבים גורם שידאג כי בעלי ההון בישראל ישארו פטריוטים, כפי שהם טוענים שהינם, גם בשעותיה הקשות של המדינה. האם אינכם סבורים שמן הצדק הוא שמי שהיה לו חלק כה מכריע ב"בישול הדייסה", אלה ששוכרים לוביסטים במיליונים על-מנת לעוות את הכרעותינו הדמוקרטיות לטובתם, יהיו אלה שגם "יאכל אותה" ביחד איתנו?
