המחירים של מוצרי בסיס בישראל שוב עולים, כששוב הממשלה לא מעניקה פיצוי כלכלי למעמדות הנמוכים בישראל, שמתקשים לשאת בנטל הכלכלי שמוטל עליהם בשנים האחרונות. העלייה במחירי המים, הלחם הדלק ומוצרי יסוד אחרים פוגעת באופן ישיר בחלשים ובמעמד הביניים, ולכן מגבירה את הפערים החברתיים שגם כך הם מהגבוהים במדינות המערב.
בניגוד לטענות החוזרות של ראש הממשלה ושל שר האוצר, שמצבה הכלכלי של ישראל הוא טוב מתמיד, ושהכלכלה הישראלית הולכת ומתפתחת, נתונים של האו"ם על ההתפתחות האנושית של ישראל (HDI) מעידים על התדרדרות במצבה של ישראל, שנובעת בעיקר מהפערים הגבוהים שנוצרו בישראל בעשור האחרון (IHDI). מדד ההתפתחות האנושית בוחן את התפתחות של המדינה על-פי המדדים של ההכנסה הלאומית הכוללת (GNI), תוחלת החיים של האזרחים ורמת החינוך שהם מקבלים, כאשר על-פי מדד זה בולט שחוסר השוויון הגדול בישראל, שנובע בעיקר מפערי הכנסה מהגבוהים בעולם, דרדר את ישראל מהמקום ה-15 בעולם למקום ה-23, כשהתדרדרות רק הולכת ומחריפה.
בספר שהתפרסם בשנה שעברה בבריטניה The Spirit Level: Why More Equal Societies Almost Always Do Better, ישנם נתונים רבים שמעידים על כך שישראל אכן מתדרדרת גם מבחינת רמת החיים של האזרחים במדינה, וגם מבחינת ההתפתחות הכלכלית שלה. הכותבים מציגים את הקורלציה בין התרחבות הפערים החברתיים לבין שורה של תחלואות חברתיות, כאשר ניתן לראות שהפערים הגדולים בהכנסה בישראל, גורמים למדינה להתדרדר בשורה של תחומים. המחקר מצביע על כך שבהשוואה למדינות מערביות אחרות שבהן הפערים נמוכים יותר, רווחת הילדים בישראל היא נמוכה, ההישגים במערכת החינוך הם נמוכים, אלימות הנוער היא גבוהה, מספר מקרי הרצח הם גבוהים, ומספר האסירים הוא גבוהה. הפערים האלה בין ישראל לשאר העולם נובעים בעיקר מהפערים בהכנסה בישראל, שלפי מדד ג'יני הם גבוהים במיוחד. הכותבים הציגו גם נתונים שמצביעים על קורלציה במדינות המערביות בין פערים חברתיים גבוהים לבין שימוש בסמים, מחלות נפשיות, ומחלות פיזיות אחרות, מבלי להתייחס לישראל, אבל ניתן לחזות על-פי המחקר שגם בתחומים אלה המצב בארץ הוא עגום, בגלל אותם פערים כלכליים.
הקשר הזה בין התחלואות הללו לפערים חברתיים נראה די אינטואיטיבי, ולכן הייחודיות של הספר היא בכך שהחוקרים לא רק הצליחו להוכיח קשר בין פערים חברתיים לתחלואות אלה, אלא הצביעו על קורלציה גם בין פערים חברתיים לפגיעה ישירה בממדים רבים של התפתחות כלכלית. בניגוד לטיעון הכלכלי הניאו-ליברלי הקלאסי ששוויון פוגע בהתפתחות ולכן ברווחה, הנתונים בספר מצביעים על כך שדווקא פערים חברתיים פוגעים באופן ישיר בכלכלה, וברווחה של האזרחים. פערים חברתיים פוגעים באמון החברתי הבסיסי שנחוץ לסביבה עסקית, גורמים לצריכה לאומית שהיא בזבזנית ויוצרים חוסר נחת חברתי, ולכן באופן ישיר פוגעים בכלכלה של המדינה. הכותבים הצליחו להראות שמדינות עם פערים גבוהים נפגעות גם ברמה הכללית, ובטווח הארוך מציגות גם שיעורי צמיחה נמוכים יותר ממדינות שוויוניות. מעבר לכך הכותבים מצאו שבמדינות שיש פחות פערים יש גם יותר יצירתיות וכושר המצאה, ולכן הן מפתחות יותר פטנטים ממדינות שבהם יש פערים גדולים. ישראל מבחינת פיתוח פטנטים עדיין מדורגת גבוהה ברשימה, אבל לעומת מדינות אירופאיות יותר שוויונית ניתן לראות שגם בתחום זה יש נסיגה, ושמדינות סקנדינביה בהן הפערים הם נמוכים במיוחד יש פיתוח של מספר פטנטים גבוהה יותר.
פערים חברתיים הם לא רק סיסמה סוציאליסטית נבובה, והמחקרים מצביעים על כך שיש להם השלכות הרסניות על הרווחה וההתפתחות הכלכלית של מדינות. בישראל הפערים הולכים ומתרחבים ופוגעים בכל חלקה טובה, ולכן חשוב שהממשלה של ביבי, שמתגאה בהצלחה הכלכלית של ישראל, תראה את המציאות הכלכלית והחברתית העגומה שבה נמצאת המדינה. הממשלה צריכה להפסיק לדבר רק על אחוזי צמיחה, ולהתחיל לייצר מדיניות כלכלית שוויונית יותר, שתוריד קצת את הנטל מהמעמד הנמוך וממעמד הביניים ותעביר אותו לבעלי ההון בחברה.
ביבי אתה פוגע בכלכלה!
