את תוצאות הצלחת המהפיכה במצרים ותוניסיה אפשר להרגיש כבר בשטחי יהודה ושומרון ורצועת עזה. היכולת המוכחת של ה"פייסבוק" וה"טוויטר" להניע צעירים לצאת ולהפגין ברחובות מנוצלת כעת על-ידי פעילי תנועת הפת"ח השואפים לייצר שרשרת של פעולות מחאה במגמה להפיל את שלטון החמאס ברצועת עזה.
פעיל הפת"ח פתחו דף קבוצה מיוחד ב"פייסבוק" הנקרא "מהפיכת הכבוד-עזה" שבאמצעותו הם מתכננים לארגן את ההפגנות ברצועת עזה.
אולם בהנהגה הפלשתינית ברמאללה החלו כבר לדון בהשלכות של המהפיכה במצרים על הבעיה הפלשתינית.
קשה להעריך עדיין כיצד יסתיים המשבר הפוליטי והחברתי העמוק במצרים אולם ברור שתקופתו של הנשיא מובארק תסתיים בנקודה מסיימת על ציר הזמן שנע החל מהיום ועד לחודש ספטמבר השנה, מועד קיומן של הבחירות לנשיאות.
ברשות הפלשתינית לא הופתעו מ"פניית הפרסה" שעשה ממשל אובמה ביחס לנשיא מובארק. יו"ר הרשות הפלשתינית
מחמוד עבאס היה בסיטואציה דומה לפני הבחירות לקונגרס בארצות הברית כאשר הנשיא אובמה שינה את דעתו וקיבל את עמדת נתניהו כי על הפלשתינים לחזור לשולחן המשא-ומתן ללא תנאים מוקדמים.
ברשות מודאגים מכך שהנשיא אובמה לא מסתייג מהאפשרות לקשר בין הממשל האמריקני לתנועת "האחים המוסלמים" במצרים. מבחינת הפלשתינים הדבר מעיד על האפשרות שממשל אובמה יאות לשתף פעולה בעתיד גם עם שלטון החמאס ברצועת עזה.
הנשיא אובמה לא היסס להפנות עורף לנשיא מובארק וברשות הפלשתינית מעריכים שהוא עלול לנקוט בצעד דומה כלפי מחמוד עבאס אם יגיע למסקנה שהדבר משרת את האינטרסים של ארצות הברית.
חוסר היציבות במצרים כבר משפיע על היבטים מסוימים של הבעיה הפלשתינית ועלול להשפיע עליהם גם בעתיד.
הנושא העיקרי שמדאיג את הפלשתינים הוא המשך המשא-ומתן עם ישראל. כרגע המו"מ בין שני הצדדים נמצא במבוי סתום אולם האפשרות שבמצרים תעלה לשלטון
ממשלה קיצונית שתבטל את הסכם השלום עם ישראל מדאיגה את ההנהגה הפלשתינית. לצעד כזה עלולות להיות השלכות שליליות על האפשרות להשגת הסכם קבע בין ישראל לפלשתינים.
הדרג המדיני בישראל ייאלץ במקרה כזה לשנות את כל התפיסה האסטרטגית של יחסי ישראל עם מדינות ערב, הוא ישים דגש עוד יותר גדול על נושא הביטחון ודעת הקהל בישראל עלולה להקצין ולא להאמין יותר בתועלת ההגעה להסדרים עם מדינות ערב ועם הפלשתינים.
ברשות הפלשתינית חוששים גם שההתעניינות הגדולה של ארצות הברית והקהילה הבינלאומית במצב במצרים תסיט את תשומת הלב מהבעיה הפלשתינית ותשבש את תוכניות הפלשתינית להביא להכרה בינלאומית במדינה פלשתינית שגבולותיה הם קווי 67 עד ספטמבר 2011.
גם יציבותה של הרשות הפלשתינית עלולה להתערער. משטרו של מובארכ היה המשטר הערבי העיקרי שתמך בה,עלייתו של שלטון אחר במצרים שבו תהיה שותפה גם תנועת "האחים המוסלמים", שהיא תנועת האם של החמאס, עלול לערער את יציבות השלטון ברמאללה.
סביר להניח גם כי משטר מצרי חדש שכזה יהדק גם את הקשרים של מצרים עם רצועת עזה,הוא יפתח את המעברים ממצרים לרצועה באופן חופשי ורציף ויתיר הכנסת מוצרי מזון ודלק.
למצור הכלכלי של ישראל על הרצועה לא יהיה שום ערך וסביר להניח שהמשטר החדש המצרי יעלים גם עין מהברחות נשק ואמל"ח מאירן דרך חצי האי סיני לרצועת עזה. כתוצאה מכך שלטון החמאס ברצועה יתחזק ויתבסס עוד יותר. חצי האי סיני עלול להפוך לעורף האסטרטגי, הצבאי והלוגיסטי של שלטון החמאס ברצועה.
גם החדירה מסיני של גורמי טרור המזוהים עם תנועת הג'האד העולמי אל תוך רצועת עזה עלולה להתגבר כתוצאה מהחלשות כוחו של הצבא המצרי בחצי האי סיני בעקבות חוסר היציבות הפוליטית במצרים. מצרים היא המדינה הערבית העיקרית שעסקה באופן פעיל בניסיון לפייס בין תנועת הפת"ח לתנועת החמאס. השושבין העיקרי של הפיוס היה הגנרל עומר סולימאן, כיום סגן הנשיא המצרי, אשר גיבש מסמך הבנות שעליו חתמה תנועת הפת"ח.
לא ברור אם המשטר החדש במצרים ירצה להמשיך במשימת הפיוס ואם כן, האם התיווך שיציע יהיה מקובל על הרשות הפלשתינית.
המשך הפיצול הגיאוגרפי והפוליטי בין הגדה לרצועה והמחלוקות בין הפת"ח לחמאס עלולים במקרה כזה להימשך עוד זמן ממושך.
שינוי המשטר במצרים למשטר שבו יש לתנועת "האחים המוסלמים" השפעה גדולה בתהליך קבלת ההחלטות עלול להוציא את מצרים מגוש המדינות הערביות "המתונות" ולגרום לה להצטרף לגוש הקיצוני המכונה "ציר הרשע" בראשותה של אירן. הציר הזה תומך בשלטון החמאס בעזה והוא יפעל להפלת שלטונו של יו"ר הרשות הפלשתינית מחמוד עבאס ברמאללה.
עם זאת יש ברשות הפלשתינית הסוברים כי מצרים שתהיה יותר חופשית ודמוקרטית תתמוך בפלשתינים הרבה יותר ממשטר הדיקטטורה של מובארק שהסכמי "קמפ דיויד" כבלו את ידיו ונטרלו אותו באופן שאפשר לישראל לנהל סחבת בכל הקשור לפתרון הבעיה הפלשתינית.
