בשעה טובה, איגוד העו"סים - העובדים הסוציאליים - הכריז על סכסוך עבודה! נכון, את רובכם זה לא מרגש, וגם סביר שלא תרגישו בזה, אלא אם תתאמצו במיוחד... אבל כעו"סית די טרייה בשטח, אני שמחה שסוף-סוף נוקטים בצעד הזה. נראה כי אכן מתקיים עתה מאבק אמיתי לשינוי תנאי העבודה שלנו, של העובדים הסוציאליים בישראל, אולי כחלק מההתעוררות החברתית-כלכלית של הציבור. כבר שנים שמעמדם של העובדים הסוציאליים בארץ הוא מזעזע, עוד הרבה לפני שהבנתי שזה מה שאני רוצה להיות כשאהיה גדולה, עוד הרבה אפילו לפני ששירתתי כקצינת ת"ש (תנאי שירות) בצבא. אגב, גם היום אני לא סגורה על עבודה סוציאלית, וסביר שאם התנאים לא ישתפרו משמעותית במאבק הנוכחי - לא אשרוד במקצוע עוד זמן רב. וכמוני רבים אחרים. על מה אני מדברת, אתם שואלים? אז ככה: שכר רצפה - ופחות מזה; שעות לא נורמליות - מבלי שנקבל על זה שכר נוסף, חלילה; עומס מטורף - ואנחנו לא רוצים להגיע למצב שעובדת סוציאלית תתאבד בגלל העומס, ורק אז יזכרו שהכתובת הייתה על הקיר; חוסר הכרה מקצועית; אחריות אדירה - והיעדר כלים להתמודד איתה כראוי. וזו רק רשימה חלקית... עבודה סוציאלית היא אחד המקצועות החשובים בחברה תקינה, אבל חלילה לי מלהחשיב את מדינת ישראל כ"חברה תקינה"... יחד עם זאת - אם יורשה לי להיות אופטימית ואף פטריוטית משהו - אני רוצה לשאוף שהמדינה שלי (כי אין לי ארץ אחרת) תהיה כמה שיותר הומאנית, שתפעל מתוך סולידאריות חברתית וכוונה אמיתית לעזור זה לזה, על משקל "כל ישראל אחים", שסדר העדיפויות במדינה יהיה הגיוני ובריא יותר. בריאות, חינוך ורווחה צריכים להיות לפני מאבקים פוליטיים ומשחקי כיסאות בין ליצני הממשלה. טענות? לממשלה... אז הנה ההזדמנות שלנו, של כולנו, גם של מי שלא עוסק במקצוע כפוי הטובה הזה. השביתה הזו תצליח ותביא לתוצאות - רק אם הציבור יצטרף אלינו בצעקתנו. תנאי העבודה של העו"סים ישתפרו - רק אם מספיק מאחינו הישראלים יגידו: "נכון, מגיע להם! הם שם בשביל הנזקקים למיניהם - עכשיו תורנו להיות שם בשבילם". אנחנו לא צריכים הרבה מכם. רק קצת תמיכה, עידוד, פרגון. איך? בתגובות לכתבות, בבלוגים, בראיונות לתקשורת, בהצטרפות להפגנות, בחתימה על עצומות. ובעיקר בכך שלא תוציאו את הקיטור של נזקי השביתה - עלינו. תפנו את טענותיכם המוצדקות על כך שאתם לא מקבלים שירות לאלו שבאמת אחראים לכך - למשרד האוצר, ולמי שמתיימר לקרוא לעצמו מנהיג המדינה, בנימין נתניהו. רק בגללם אנחנו נאלצים לצאת לשביתה. הם אלו שיכולים היו למנוע זאת, ובחרו שלא לעשות זאת. אל תאמינו לאמירות שלהם בתקשורת, על כך שהם מציעים לנו כך וכך אחוזים ואנחנו מסרבים, שבאשמתנו המשא-ומתן נתקע. זה הכל הבל הבלים וזריית חול בעיני הציבור. תאמינו לי, אם היו באמת מציעים משהו שהיה גורם לנו לחיות בכבוד במקצוע הזה, אחרי כל שנות ההשפלה והשחיקה, היינו לוקחים אותו בשתי ידיים. זה לא קרה. עדיין לא. אולי כשהשביתה תעשה מספיק רעש, ו- בשפת העסקנים השולטים במדינה - נעשה "נזק למשק", אולי אז זה יקרה. כי רק זו השפה שמבינים בממשלה שלנו, לצערי. וכדי שניתן לכם ולשכניכם שירות טוב ויעיל כפי שמגיע לכם - מגיע לנו לקבל תנאים אנושיים, לא יותר מזה. לא להיות מיליונרים על חשבון הציבור - רק לחיות בכבוד, ולהרגיש שמכבדים את עבודת הקודש שאנחנו עושים.