אחרי התאבדותו של שופט בית משפט השלום בירושלים,
מוריס בן-עטר, בגלל עומס תיקים ופסקי דין, הכל עוסקים בעומס הרב על השופטים. התיישבתי לארוחת צהריים עם שופטת בדימוס, שישבה בדין שנים אחדות וצברה ניסיון רב-תיקים.
"פנו אלי עורכי דין ממכריי וביקשו שאמליץ עליהם לשיפוט", היא אמרה לי בין מנה למנה. "אמרתי לכל אחד מהם: 'דעו שזאת עבדות. שיעבוד'".
וזה שיכנע אותם?
"למיטב ידיעתי, לא. אחדים מונו, אחדים לא. אלה שפגשתי אחרי שכבר שפטו זמן מה, אמרו לי שצדקתי. תקופת השיפוט שלי הייתה קשה מאוד-מאוד ואל תחשוב שקודם לכן ליקקתי דבש בעבודה. תמיד היה קשה ובלשכת השופט - קשה יותר".
עבודת השופט נראית קלה, כשמביטים מן הצד. הייתי שנים רבות כתב (של סוכנות עתי"ם) בבית המשפט וראיתי את השופטים מגיעים, לעתים באיחור. ראיתי את השופטים מפנים את הלשכה בצהריים. בתקופה שאני עבדתי, השופט היה כותב את הפרוטוקול בכתב ידו ולא היה לו עוזר או סטאז'ר לסייע בידו. היום יש קלדנית ויש מתמחה ויש גם עורכי דין צעירים שהם עוזרים משפטיים...
"אני לא רוצה לפרט על הקשיים בעבודת השופט. מדברים על כך עיתונאים ושופטים בדימוס ושופטים מכהנים, ולא אוכל להוסיף. אבל אני יכולה להעיר על המצב.
"אתחיל בסיפור ישן נושן. בפגרת הקיץ יצאה משלחת שופטים, נדמה לי בראשות הנשיא
מאיר שמגר, לביקור ביפן. כשחזרו, סיפרו שפגשו בנשיא בית המשפט העליון שם וזה הציג בפניהם את ספר פסקי הדין של בית המשפט שלו. ספר ארוך ודק למדי.
"האורח הביע פליאה על מיעוט פסקי הדין ביפן לעומת הכרכים העבים שיוצרים שופטינו. השיב לו היפני: 'אצלנו אין הרבה משפטים. בתרבות שלנו, זו בושה לפנות לבית המשפט'.
"היה זה הנשיא
אהרן ברק, שפתח את דלתות בית המשפט העליון לכל אדם בכל עניין. קודם, רק מי שהיה לו עניין אישי בנושא, יכול היה לפנות לבג"ץ. האם יכולים שופטי העליון להקדיש את תשומת הלב הראויה לכל תיק, כאשר האינפלציה של התיקים אוכלת בהם בכל פה?"
אז מה אפשר לעשות כדי להקטין את מספר התיקים? להחזיר את המצב לכך שלאזרח לא תהיה אפשרות לפנות לבג"ץ? - שאלתי.
"זו בעיה ששופטי בית המשפט העליון צריכים לתת לה פתרון. נדמה לי שבימי אהרן ברק לא חיפשו פתרון".
ועוד שאלה:
מה בנוגע לעומס על השופטים בשאר בתי המשפט?
"במקום להציע פתרון, אספר לך על אירוע שהיה. דנתי בתיק אזרחי ופסקתי לטובת אחד הצדדים. מיד עם מתן פסק הדין, שאלתי את פרקליטו של הזוכה 'כמה גבית שכר טירחה?'
"אני יודעת, שזאת שאלה לא מנומסת. אבל אחרי שהשיב מה שהשיב, פסקתי הוצאות לטובת הזוכה במשפט בסכום שיכסה את כל הוצאות המשפט שלו. אם זכה בדין - הוא לא צריך להיפגע כלל.
"המפסיד במשפט הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי והשופטים חתכו לחצי את ההוצאות שפסקתי", סיימה השופטת ולא פירטה.
