פרשת השחיתות שנחשפה ברשות המיסים ושורת החוקים הקיצוניים והפופוליסטיים שנידונים לאחרונה בכנסת, מצביעים על כך שהפוליטיקה הישראלית סובלת בימים אלה משני כשלים מהותיים - שחיתות הולכת וגוברת שמערערת את השלטון, וקיצוניות פוליטית שפוגעת במרקם החברתי של המדינה.
נשאלת השאלה האם יש קשר בין שתי תופעות אלה?, ומה הגורמים לתופעות אלה בחברה הישראלית?. התשובה לשאלה זו היא שיש קשר בין שתי התופעות ושהקשר נמצא חד-משמעית בתרבות הישראלית. לכן לא ניתן להבין לעומק את הבעיה או להציע פתרונות עד שלא חושפים את מקורות התרבות הישראלית.
תרבות היא מושג אמורפי שמשתמשים בו להסביר הרבה תופעות, ולכן כדי שלא יאבד את המשמעות שלו צריך לתת לו הגדרה ברורה. התרבות בספרות האקדמית היא בראש ובראשונה מנגנון אבולוציוני שנועד להגן על החברה, ולכן היא תוצר של ההיסטוריה והנסיבות המיוחדות של כל עם. התרבות האמריקנית, למשל היא תוצר של סיפור המאבק על זכויות אזרח כנגד בריטניה ולכן, לתרבות זו יש מאפיינים מאוד חזקים של חופש מהתערבות שלטונית בחיי האדם.
סוציולוגים, חוקרי תרבות והיסטוריונים, שמנסים להבין תרבויות שונות, מחפשים סממנים תרבותיים, בשפה, בתכנים תקשורתיים, בספרות, ובהתנהגות אנשים, ומנסים לקשר אותם להיסטוריה הייחודית של אותו עם שהם בוחנים.
מבט על ישראל מאותה זווית מחקר תרבותית היסטורית, יכול לשפוך אור על התרבות שהתפתחה בארץ ולעזור לנו להבין תופעות רבות. ההיסטוריה של העם היהודי היא היסטוריה של רדיפה מתמדת, ומאבק בלתי פוסק לשרוד.
יהודים סבלו מרדיפות, עלילות דם ומשואה שאיימה לחסל את כל היהודים, ואף הצליחה לחסל אחוז גדול מהיהודים באירופה. מדינת ישראל הוקמה על-רקע השואה כדי להבטיח את הישרדותו של העם היהודי. גם המדינה בתחילת דרכה לא הבטיחה את הביטחון לקיומנו, והמלחמות בתחילת דרכה של המדינה הצעירה צרבה שוב בתודעה את אותה תחושה של איום, פחד ומאבק של הישרדות.
הישרדות - מרכיב מרכזי בתרבות הישראלית
ההיסטוריה הקשה של עם ישראל גרמה לכך שתחושת הפחד, החשש, והרצון לשרוד הפכו להיות התמהיל המרכזי בתרבות שלו. העדות לתחושה שאנו נמצאים במאבק הישרדות היא שיש סממנים לכך בכל מאפייני התרבות הישראלית.
אנשים אומרים אחד לשני שהם שורדים כשהם נשאלים לשלומם, פוליטיקאים מהימין אומרים שלא נשרוד אם נחזיר את רמת הגולן או את ההתנחלויות, פוליטיקאים משמאל אומרים שלא נשרוד אם נמשיך בכיבוש, וגם כאשר צופים בטלוויזיה אז צופים ב"הישרדות". אזרחי המדינה מכל הקשת הפוליטית והחברתית, חשים כל הזמן שהם במלחמת הישרדות, ויש לכך השפעות שליליות גדולות, הן על הפוליטיקה הישראלית והן על החברה הישראלית.
תחושת הפחד והרצון לשרוד, יהיו נכונים ככל שיהיו, מצדיקים עבור אנשים כמעט כל פעולה, אפילו אם היא לא הגיונית, לא מוסרית או קיצונית. אזרחים מרשים לעצמם לרמות ולגנוב כי מי יודע אם נשרוד מחר, האלימות המילולית והפיזית האחד כלפי השני גוברת, כי כולם נאבקים על הישרדותם, והשאיפות שלנו כאזרחים הן נמוכות כי הן מתמקדות בהישרדות ולא בהצלחה. ההישרדות, לכן היא החוט המקשר בין השחיתות הפוליטית הגוברת, לבין הקיצוניות הפוליטית שלנו כחברה.
באותו אופן שאנו גונבים ומרמים האחד את השני, כך גם פוליטיקאים מאמינים שהם יכולים לגנוב מהקופה הציבורית, כי הם יכולים להצדיק את זה לעצמם כמעשה של הישרדות - "תאכל היום כי מי יודע אם יהיה מחר". מפלגות מהימין ומהשמאל נוקטות בעמדות קיצוניות בהצדקה שעם ישראל נמצא בסכנה והוא צריך לשרוד. אנחנו האזרחים ממשיכים לבחור בפוליטיקאים מושחתים וקיצוניים כי הם משכנעים אותנו שרק הם ישרדו, ושמדינת ישראל נמצאת בסכנת הישרדות.
מכאן שהדרך לחסל את תופעות השחיתות והקיצוניות בפוליטיקה הישראלית היא להפסיק להסתפק בהישרדות שמציעים לנו הפוליטיקאים, ולהתחיל לחשוב על בניית חברת מופת צודקת. מזמן עברנו את שלב ההישרדות ועכשיו עומדים בפנינו אתגרים גדולים חדשים כמו, בניית חברה טובה יותר, השגת שלום צודק עם שכנינו, וחיזוק הערכים היהודים והישראלים שלנו כאומה. כדי להשיג מטרות אלו אנו צריכים בראש ובראשונה להפנים שאנחנו פה, ונשאר פה לעד.
