תרחיש אימים לצונאמי ישראלי

למרבה הצער, מתגוררת מרבית האוכלוסיה בארץ בבניינים ישנים, שאינם עונים על התקן הדרוש. ברבים מהם, בעיקר באזור המרכז, מצויים אפילו רבי-קומות, שחלק גדול מחזיתם משולב, בשל צווי האופנה ב...זכוכית. מדובר בעיקר בבנייני משרדים, שבכל אחד מהם מרוכזים מאות עובדים, אך גם בבתי-מגורים - מתכון טוב מאין כמוהו לקריסה. ואלה יהיו, מן הסתם, הבתים הראשונים לטעום את טעם המכה האנושה. ברעידות-האדמה, הקלות יחסית, שפקדו בשנים האחרונות את ישראל, נתפסנו תמיד בלתי-מוגנים. הן הוכיחו בעליל שאין בנמצא שום הוראות המבהירות את מה שיש לעשות במקרה של רעש-אדמה. תחזיות הסייסמולוגים צופות רעש-אדמה בארץ במרוצת 50 השנים הקרובות. הן מבוססות על ההיסטוריה של האזור שבו אנו חיים, והמצוי במערכת השבר האפריקנית - מערכת המייצרת רעידות-אדמה חזקות, גם אם לא במידת העוצמה של יפן. כל המומחים תמימי-דעים שקשה יהיה להימלט מן הרעש הצפוי. צפויים בו בין 5,000 ל-16,000 הרוגים, 86 אלף פצועים ו-440 אלף מפונים מבתיהם. מעבר לכך צפוי נזק בגובה של 50 מיליארד דולר. 4,000 מבני-ציבור צפויים לקרוס או להינזק קשות, ובסך-הכל צפויים להינזק 650 אלף מבנים. חזון אפוקליפטי נורא. הסייסמולוגים יודעים להצביע על ארבעה גורמים המשפיעים על תוצאות רעידת-האדמה: עוצמת הרעש, קרבת המבנה למוקד הרעש, איכות המבנים והתשתיות שלהם. על-פי התרחישים שנעשו, ברור שאם, למשל, תתרחש רעידה חזקה בים המלח - ניתן יהיה לצפות לנזקים גם בתל אביב. משום מה נוטים בארץ לטמון את הראש בחול ולהסתיר את הנתונים על תרחישים מבהילים שכאלה, בין השאר כדי לא להכניס את התושבים לפאניקה מיותרת. אבל את האמת אין להסתיר: רוב האוכלוסיה בארץ עדיין מתגוררת בבתים ישנים, שנבנו ללא שום התחייבות לסכנה של רעידות-אדמה. בתל אביב, למשל, מרבית הבניינים הם בעלי סיכוי גבוה להיפגע ולקרוס, פשוט משום שנבנו על-פי שיטות-בנייה מיושנות. באזורים אחרים, במיוחד במרכז, המצב אינו שפיר יותר. באשר לבנייה הרעועה, מסתבר שכבר איחרנו את הרכבת. כל התוספות לחיזוק המבנים שכבר בוצעו הן, לדעת מומחים, על כרעי תרנגולת ואינן יותר מאחיזת-עיניים, באשר היסודות עצמם אינם מוצקים דיים. לא פחות מצערת העובדה שהמדינה כלל אינה מוכנה לפצות את אזרחיה על נזקי רעידת-האדמה, בעוד היא נוטלת דווקא אחריות על נזקי רכוש ממלחמה ועל נזקי חקלאים בעת אסון-טבע.