בעוד העולם עוקב בדאגה אחר הפגנות ההמונים אשר נולדו על מסכי ה"פייסבוק" בבירות האזור, חווינו גם אנו, בישראל הקטנה, בשתי מהפכות ישראליות שאותן חוללו פניות נרגשות ברשת. הראשונה היא יוזמת חמש דקות הדומייה, ביום שלישי הקרוב, חמש הדקות שאותן יקריבו אזרחי ישראל, דקה עבור כל שנה מן החמש שאותן עושה גלעד שליט במקום שביו ברצועת עזה. והשנייה - זו קריאתה הנרגשת של יעל גרינשפן, אשר מחתה על עסקת הטיעון שעשה התובע המשטרתי עם עורך-דינו של הנהג השיכור אשר פגע באחותה.
אינני יודע מי עומד מאחורי היוזמה הפלסטינית בפייסבוק, הקוראת לאינתיפאדה חדשה - שלישית - כנגד ה"כובש הישראלי". אינני יודע גם אם הרצח הנורא באיתמר, שאני - ככל אדם - מגנה בכל תוקף, הוא "חלוץ" מעוות שלה (או תגובת "תג מחיר" ל"תגי המחיר" המצטברים של המתנחלים). אולם דומה כי לאחר שתי הצלחות "פייסבוק" בישראל, ולאחר שראינו את התארגנות ההתקוממויות בתוניס, בקהיר, בלוב ובשאר מדינות האזור - לא נדרשת אישיות יוצאת-דופן כדי להדליק תבערה. תוך יממה, מיד לאחר שזכתה הקריאה הפלסטינית לפרסום, כבר נענו והתייצבו למעלה מארבעים אלף איש! זו לא תהיה התקוממות מקובלת, ניסיון להפיל שלטון מושחת ושנוא. זו תהיה התקוממות שתופנה כנגד השלטון הישראלי, זו תהיה קריאה המבקשת חירות לעם הפלסטיני לאחר 44 שנות כיבוש.
בשלב זה הייתה זו רק יריית אזהרה - קריאת "היכון" בלבד. איננו יודעים אם אכן נשמע את הקריאה לצאת לרחוב, איננו יודעים מתי זו תבוא ואיננו יודעים מה יידרש מן הנענים לפנייה. אנו בישראל, מכל מקום, חייבים לקחת הדברים במלוא הרצינות.
ברוח הספקולציה - אינתיפאדה שתדמה לשתי האינתיפאדות שידענו, אלימה, תסב לנו, ללא ספק, אבידות ונזק, אולם היא תשרת את האינטרס הפוליטי וההסברתי של הממשלה. פיגועי מחבלים כנגד אוכלוסיה אזרחית, כפיגוע הזוועה באיתמר, מתקבלים רע בעולם ויסייעו לממשלה לשכנע כי "אין עם מי לדבר". אינתיפאדה אלימה תחבל גם באינטרס הפלשתיני, להעביר בספטמבר הקרוב החלטה באו"ם המכירה בכינון מדינה פלשתינית בגבולות ה-4 ביוני 67'.
אני מוטרד מן האינתיפאדה
הבלתי אלימה, מעשרות אלפי המפגינים הבלתי חמושים, מן הנשים והטף, מן הזקנים והזקנות אשר יתייצבו ויצאו לצעדה לעבר "כיכר התחריר" שתיבחר על ידם בירושלים המזרחית, בשייח' ג'ראח, ואולי בגדר ההפרדה בעיבלין. אני מודאג מן העיתוי האפשרי - מיד לאחר שתתקבל ההחלטה בעצרת הכללית. הזקנים שבינינו זוכרים עדיין את הריקודים הספונטניים של היישוב היהודי שחגג את החלטת הכ"ט בנובמבר. זו עשויה להיות מהדורה פלסטינית של חגיגה דומה, 64 שנים מאוחר יותר. ואני מודאג מן התקשורת הבינלאומית אשר תוזמן לכסות את החגיגה.
כיצד תגיב ישראל? ניסיון שלנו למנוע הפגנת אינתיפאדה כזו בכוח - ישרת את המפגינים ואת ההנהגה הפלסטינית. לפני כשנה חווינו את אינתיפאדת ה"מאווי מרמרה". מנענו בכוח מן האונייה הטורקית להגיע לחוף עזה, אלא שהיה זה ניצחון פירוס - הישג חסר-משמעות מול הנזק המדיני שנגרם לנו. הפעלת כוח למניעת מצעד המוני הפלסטינים לעבר ירושלים, גדר-ההפרדה או התנחלות - תסב לנו מפולת מדינית והסברתית חדשה, חמורה לאין ערוך, שתגרום גם לקרע עמוק בתוכנו.
בימים אלה נכנס האלוף (במיל.) יעקב עמידרור לתפקידו כראש המטה הביטחוני ליד ראש הממשלה. לו אני ראש הממשלה - הייתה זו המשימה הראשונה שהייתי מטיל עליו: ניתוח החלופות והצעת מדיניות לקראת האינתיפאדה השלישית, אינתיפאדת הפייסבוק.
אתמול (א', 13.3.11) החליטה הממשלה על תגובה מדאיגה לרצח הזוועתי שנעשה באיתמר - היא לא תסייע לאתר ולהעניש את המחבלים-הרוצחים, היא רק תגרום לאי-שיתוף פעולה ביטחוני עם הרשות הפלסטינית, ותסיט את דעת הקהל הבינלאומית - המזדהה עם ישראל לאחר הטבח - לחזור ולגנות את ההתנחלויות שלנו בגדה המערבית.