התערבות לא ראויה בבחירות להסתדרות המורים

פחות מחודש נותר עד למועד הבחירות להסתדרות המורים, ולא אחר מאשר שר החינוך בוחר, בצורה בוטה, להתערב בבחירות האלה לטובת הצד המועדף עליו. שר החינוך משבח את יוסי וסרמן, היום מנהיג הסתדרות המורים, בכינוס של מורים שהתרחש לפני שבוע, למרות שהנהגת ההסתדרות הפסיקה לייצג את האינטרסים של המורים ומייצגת אינטרסים זרים. שר החינוך רוצה שוסרמן ינצח בבחירות, כי ברור לו שהסתדרות בהנהגה חדשה לא תאפשר לו "לדרוך" על המורים, ולפגוע במערכת החינוך בצורה שבה הוא פוגע היום. רפורמת אופק חדש שעליה חתם וסרמן וההתנהלות הרפויה של וסרמן, נתנו למשרד החינוך חופש פעולה מוחלט, כאשר המורים הם אלה שמשלמים היום את המחיר - הן בתנאי עבודה שלא מאפשרים להם לתפקד, והן בשכר לא ראוי שהם מקבלים. ההתבטאות של שר החינוך צריכה רק לעורר את המורים לצאת נגד שלטון העריצות של וסרמן, ולבחור הנהגת הסתדרות חדשה. המאבק על הורדת מספר התלמידים בכיתות הלימוד הוא דוגמה לאופן שבו וסרמן ומשרד החינוך משתפים פעולה, כשמערכת החינוך והמורים משלמים את המחיר. משך שנים מבטיח משרד החינוך להוריד את מספר התלמידים בכיתות, ולקבוע מספר תלמידים מקסימלי נמוך מזה שמותר היום. כיום ניתן להכניס עד 40 תלמידים לכיתה, ומשרד החינוך מבטיח כבר משנת 2007 להוריד את מספר התלמידים ל-32. מעבר לכך, משרד החינוך התחייב גם ברפורמת "אופק חדש" להוריד את מספר התלמידים בכיתות, אבל בעוד הייתה הקפדה על הגדלת מספר השעות שמורים עובדים, אף אחד לא דאג ליישם את ההבטחה הזאת. הצפיפות בכיתות בישראל היא עדיין מהגבוהות בעולם, כאשר אפילו חוקים שהתקבלו אינם מיושמים. לאחרונה, שוב נדחה בחוק ההסדרים יישום הקטנת הכיתות בבתי הספר היסודיים, כאשר שר החינוך לא עשה דבר כדי להיאבק בהחלטה הזאת של משרד האוצר. הסתדרות שבאמת דואגת למורים, הייתה נאבקת בשר החינוך ולא נותנת לו לשתוק על פגיעה כזאת חמורה במערכת החינוך. אבל ההנהגה של וסרמן ישבה בשקט, ולא שמענו ממנה שום קולות מחאה על הנושא. כמובן שגם בנושא שחיקת השכר של המורים והפגיעה בתנאי העבודה שלהם, ההסתדרות שמרה על שקט ששירת את משרד החינוך. אופק חדש היה אמור לשפר את המצב של המורים, אבל נתונים מצביעים על כך שהמורים רק נפגעו מהרפורמה, ותנאי העבודה שלהם הוחמרו. ראשית - שכר המורים ירד ולא עלה כפי שרוצים במשרד החינוך ובהסתדרות המורים לשכנע את כולם. נתונים מצביעים על כך שהשכר פר שעה ירד, כאשר העובדה שמורה מרוויח גלובלית יותר היא מטעה, כי היום מורה עובד הרבה יותר ממה שעבד בעבר. ההוכחה לכך נמצאת במספרים שמפרסם דוח ה-OECD מ-2010, שחושף כי המורה בישראל גם עובד יותר מכל מורה אחר בעולם, וגם מרוויח פחות. הנתונים הם שם ולא ניתן לסלף אותם, אופק חדש בשום אופן לא הטיב עם המורים, אלא פגע בהם! חוסר שביעות הרצון של המורים מאופק חדש ברורה, אבל וסרמן בחר לכפות על המורים את ההסכם ולהתעלם מהסבל ומחוסר שביעות הרצון שלהם. הסתדרות מורים חזקה גם לא הייתה מקבלת את הקצאת המשאבים הנמוכה הכללית של המדינה בחינוך, והייתה נלחמת הרבה יותר לטובת השקעה גדולה יותר של המדינה בחינוך. דוחות על מערכת החינוך הישראלית מצביעים על כך שבישראל מושקעים משאבים נמוכים מאוד בחינוך, כאשר רק לדוגמה ניתן לראות שמבחינת ההשקעה פר תלמיד ישראל ממוקמת הרבה מתחת למדינות מערב אירופה, ואינה מספקת לתלמידים צרכים בסיסיים שמקבלים ילדים בעולם, כמו ארוחות חמות והסעות. דוח של הכנסת מראה שגם מבחינת ההשקעה במבנים ישראל אינה משקיעה מספיק משאבים, והמבנים וכיתות הלימוד ברובם מיושנים, ואינם עונים על הצרכים הקיימים היום. זהו רק חלק קטן מן הבעיות במערכת החינוך, אבל מהנתונים בכל הדוחות ניתן לומר שעולה תמונה כללית אחת ברורה - ישראל פשוט לא משקיעה מספיק משאבים במערכת החינוך, ולכן הסתדרות שמייצגת באמת את המורים ואת הרצון לבנות מערכת חינוך טובה יותר, הייתה צריכה לצאת למאבק בלתי מתפשר ולא הייתה מתעלמת מכל הבעיות כפי שעושה ההסתדרות בהנהגת וסרמן. שר החינוך "מפחד" מהסתדרות מורים חדשה שתייצג את המורים ותקשה על חייו, כי היא תחייב אותו להתמודד עם כל הכשלים במערכת החינוך, ולכן הוא יוצא להגנת וסרמן. למורים אסור ליפול למלכודת הזאת, והם חייבים להצביע בבחירות נגד הנהגת וסרמן, שלא עשתה כלום עבורם או עבור מערכת החינוך. מורים, הגיע הזמן להיפרד מוסרמן!