אין היום בן-אדם אחד, ממיליוני אזרחי העולם, שלא מהרהר בימים אלה בנושא הגורל - גורל פרטי, גורל לאומי, גורל שבן-אנוש לא שולט בו, חסר-אונים ואבוד, נסחף אחרי אסונות היסטוריים.
מה שקרה ביפן ומה שעדיין קורה, הופך ארץ משגשגת של עם אינטליגנטי, חרוץ ומצליח, לעלה נידף ברוח, טרף לכוח הרסני של הטבע, שהחוויה שלו בהווה היא שואה שאין לדעת איך היא תסתיים. שואה על כל סממניה - עם אובדן חיי אדם במספרים ענקיים, אובדן החיים המאורגנים של יפן, הסדר התקין, הציוויליזציה, ההישגים, הקיום והיצירה. עם שהכין בחוכמה ובסדר מדויק לכל אזרחיו חיים נוחים, מוכנים נגד איתני הטבע, חדשניים, בניצול הטכנולוגיה העכשווית. עם יצרני, יצירתי ותרבותי, הופך לעם של פליטים בארץ תוהו ובוהו.
כל אחד מאזרחי העולם משווה את הקטסטרופה הנוכחית של היפנים, לאירועים גורליים בהיסטוריה של העם הפרטי שלו. ההיסטוריה העולמית רצופת מלחמות, כיבוש, השמדה, הרג ושאר מרעין בישין שהביא הטבע והביאו מגיפות, שתקפו את הארצות השונות לפי תור, במהלך הדורות.
פרופ' בן עמי שילוני, מרצה לשעבר לתולדות יפן באוניברסיטה העברית, הוציא לאור (בהוצאת שוקן) לפני כחודשיים ספר בשם "יפן במבט אישי". בספר הקדיש פרק המשווה בין גורל יהודי לגורל יפני. באופן טבעי זו ההשוואה שסופר יהודי יעסוק בה תוך שהוא כותב על ארץ שהוא מעריץ - יפן - שנשבה בקסמי תרבותה, תולדותיה, נופיה וכדומה.
"היפנים", כותב פרופ' שילוני, "נהנו מביטחון במשך רוב ההיסטוריה שלהם ולא נשקפה להם סכנה חיצונית. הים שמסביב לאי שמר עליו מפני פלישות מכיוון סין וקוריאה, והסמוראים הרתיעו את כל מי שהיה עשוי לשקול פלישה אליה. במילים אחרות, בניגוד לרוב המדינות בעולם לא סבלה יפן מטראומה של שלטון זר. הגורל היהודי היה הפוך. אף שירושלים הייתה מוקפת חומה היא נכבשה ונהרסה פעמים רבות. השלטון בארץ ישראל התחלף, פעם אחר פעם והעם גלה מארצו פעמיים...".
כבני העם היהודי, אנחנו סבורים שגורלנו היה מר מגורל רוב העמים. נולדנו במזרח, בחבל ארץ שתמיד נלחמו עליו עממים רבים וכובשים אינסוף. שרדנו בזכות האמונה והדת, טבחו בנו דור אחר דור בכל מקום, בין טבח לטבח שמרנו על תרבותנו ופיתחנו אותה. אחרי מלחמת העולם השנייה הוקמה מדינת ישראל, אשר בדיוק לפי המסורת התנ"כית מהעבר, מוקפת תמיד אויבים, משופעת מלחמות וסכסוכים מבית ומחוץ. היהודים, שהוגלו מארצם ונדדו ממקום למקום, שמרו תמיד על תרבותם והעצימו אותה תוך מעורבות בתרבות הכללית. התרבות והאמונה היהודית שרדו והתפתחו בתנאים שונים מאלו של העמים שישבו תמיד על אדמתם הקבועה. עובדת היות היהודים חלק מבני אירופה וארצות המזרח התיכון, תרמה להשפעת יהודים בתחומים שונים, הפכה עם קטן ללא ארץ לעם בעל נוכחות בכל מקום בו שהה.
יפן, אי גדול לבדד ישכון, נהנה מחיי תרבות ומציוויליזציה מפותחת במיוחד. מלחמות היפנים החלו רק בסוף המאה ה-19, אז נלחמו בסין ובקוריאה, ובהמשך עם רוסיה - מלחמות שנוצרו על-רקע מאבק על ההגמוניה הימית באוקיינוס השקט, בין סין, קוריאה רוסיה ואף אנגליה, שניסו לשלוט באוקיינוס כמעצמות ימיות. התקפת יפן על פרל הארבור במלחמת העולם השנייה, גרמה לכניסה מסיבית של ארה"ב למלחמה העולמית. הרקע להתקפה היפנית, היה אף הוא מתוך מאבק על שליטה ימית באוקיינוס השקט. מכאן החלה הידרדרותה הטרגית של יפן שספגה שתי פצצות אטום, שסיימו את מלחמת העולם השנייה והותירו את ערי יפן הרוסות, מושמדות כליל מהפצצות קונבנציונליות ומן הפצצה האטומית. בהירושימה, בנגסאקי ובטוקיו לא נשארה אבן על אבן, חצי מיליון איש מתו מהאטום, אלפי אנשים נפצעו מכוויות ומקרינה. יפן נשארה לעולמים הארץ בעלת חותם הטרגדיה. בחריצות אופיינית לעם צנוע ולמוד-עבודה קשה ושיטתית, הפכה יפן, כמה עשרות שנים לאחר הטרגדיה, לאחת הארצות המובילות בכלכלה ובטכנולוגיה. פאר של יצירה בכל תחום, יופי, כישרון ושגשוג.
במה תלוי הגורל היהודי?
עכשיו ראינו כולנו, באינסוף צילומים משוכללים, את הטרגדיה שגרם הטבע ליפן וליפנים. רעידות אדמה זועפות וגלי צונאמי ענקיים. לא ממשלה ששגתה, לא עם שכשל, לא אויבים מבית ומחוץ, ואף לא הכלכלה שהחלה לדשדש. הטבע, עם רעידות אדמה, צונאמי והגורל, זה ששוב מתעתע בעם הראשון שספג את פצצות האטום, הפעם דרך הכורים ליצירת חשמל באמצעות אטום מאנרגיה אטומית. יפן מתמוטטת לנגד עינינו: אובדן אוכלוסיה, תשתיות, הרס כל מה שנבנה וסכנת קרינה שאומרת עוד אסונות לבני אדם ולמה שיצרו.
הטרגדיה היפנית הנוכחית על-רקע העבר בשנת 1945, היא סוג של שיעור בפרופורציה לכל מי שעל בסיס אישי או לאומי סבור שלעם שלו, כדוגמת העם היהודי-ישראלי, מנת הגורל האכזר ביותר, לעומת "כל העמים האחרים ברי המזל".
לכל עם, כמו לכל בן-אנוש, גורל משלו, גאות ושפל, פריחה והרס, שגשוג וכשל. כפי שנהג בעברו, העם היפני יתאושש, לאחר שיבכה את אסונו, יקום מהאפר ויבנה ארץ חדשה. מדינת ישראל, שהיא לידה מחדש של העם היהודי, יכולה ללמוד מן היפנים הצנועים בדרכם החרוצה, בעלי חוש אחריות לבעלי תפקידים: ביפן, פוליטיקאי שנכשל מתפטר או מבצע חרקירי - מה שאי-אפשר כלל להשוות לכישלון של פוליטיקאי ישראלי. נקווה שהגורל היהודי לא יחזור על עצמו בדרך שכבר חווה בגלגוליו הקודמים. גורל יהודי לא תלוי באיתני הטבע, אלא בעיקר בשכל היהודי ובתבונתו. האם ידע העם שלנו לשלוט בגורלו לטובת העתיד?
