האירועים הביטחוניים החמורים האחרונים - הרצח המתועב באיתמר, הפיגועים בירושלים וירי הטילים לעבר ערים וישובים בדרום הארץ שהגיע עד לצפון אשדוד - ללא ספק יוצרים מתח רב בציבור, ומתעוררת השאלה האם אנו ניצבים בפתח עידן חדש של טרור ערבי או אף בערב מבצע חדש בנוסח "
עופרת יצוקה".
יורם שוייצר, ראש פרויקט הטרור והלוחמה בעצימות נמוכה וחוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, סבור שאין כל וודאות כי קיים קשר בין ההתרחשויות השונות, ובעיקר בין ארגוני הטרור שאליהם משתייכים המפגעים. לדבריו, העובדה הברורה היא, שמקור ההתלקחות בדרום הוא בשאיפתם של פלגים קיצוניים של הג'יהאד האיסלאמי ושל ארגונים מיליטנטים קטנים לכפות על הזרוע המדינית של חמאס ברצועה מצב חדש.
האם לירי מעזה יש קשר לפתיחה האפשרית של השיחות בין
מחמוד עבאס ובין איסמאעיל הנייה על האפשרות של חידוש הדיאלוג הלאומי הפלשתיני ואף של גיבוש נוסחה לקיום בחירות?
"ברור שהאגף הקיצוני מתנגד ומבקש לקבוע את כללי המשחק, גם מתוך ידיעה כי ההנהגה הפרגמטית היא זאת שתנצח. ובאשר לבחירות, כל אחד משני המנהיגים הנ"ל סבור שהוא זה שיזכה במירב הקולות בבחירות, אם אלה תתקיימנה". לדעת שוייצר אין למתרחש במדינות הערביות השפעה על האירועים בעזה. "בעזה לא נערכו עד כה הפגנות, או צעדות המוניות ברוח המתרחש במדינות שונות במזרח התיכון. מדובר על מאבקי כוח פנימיים - הג'יהאד האיסלאמי מול הנייה".
ירי הטילים של הימים האחרונים העלה שוב לשיח הציבורי את מבצע "עופרת יצוקה", ובאורח טבעי נשאלת השאלה באיזו מידה נשמרים הישגיו. "חמאס ספג מכה קשה הן בתשתיות והן בכוח הלוחם שלו", קובע שוייצר. "רוב המנהרות נהרסו, חמאס איבד כ-700 מלוחמיו ורבים אחרים נפצעו. כמו-כן נפגעו תשתיות לייצור אמצעי לחימה ומאגר רקטות ארוכות הטווח שלו, שמתמלא כיום מחדש. עם זאת חמאס נותר בעל כושר לחימה, וגם לארגונים הקטנים יותר קיימת יכולת כזו, אם כי מוגבלת יותר". אך מעבר לפגיעות הקונקרטיות, מסביר שוייצר, אופי הלחימה של ישראל במהלך המבצע חשף בפני הארגונים הללו את העובדה כי היערכותם מול יתרונה המובהק של ישראל באוויר, בים וביבשה לא איפשרה להם לממש את תוכניותיהם המקוריות לפגוע פגיעה של ממש בחיילי צה"ל ובעורף הישראלי. פגיעותיהם ביחידות הלוחמות של צה"ל היו נמוכות הרבה יותר מהערכותיהם המוקדמות של גורמי הביטחון בישראל, ובוודאי מתקוותיו של חמאס.
שוייצר מבהיר, כי בשנתיים שעברו מאז המבצע "עסק חמאס בארגון מחדש של כוח האדם שלו במסגרות הלוחמות, במינוי מפקדים במקום אלה שנפגעו ובייצור וברכישה של ציוד, תוך שיתוף פעולה עם אירן, עם חיזבאללה ועם סוריה".
כלומר, הם לא ויתרו על רצונם לפגוע בישראל?
לדעת שוייצר יש להבחין בין הזרוע הצבאית של חמאס ובין הנהגתו המדינית. "עבור הג'יהאד האיסלאמי, שבסיס כוחו ועניינו העיקרי הוא בביצוע פעולות צבאיות בלבד, מבצע 'עופרת יצוקה' לא שינה דבר בנוגע לאסטרטגיית המאבק. הם הפיקו לקחים טקטיים, והאינטרס המשותף לארגון, לאירן ולחיזבאללה הוא סיכול המאמץ המדיני והדיפלומטי שנועד להביא לרגיעה בגבול עם עזה". אך חמאס הינו הממשלה של רצועת עזה. "כתנועה פוליטית", מסביר שוייצר, "הוא קיבל עליו כפיקדון אחריות לאוכלוסיה הנתונה לשליטתו, והנהגתו מודעת לכך שתגובה ופגיעה בתשתיות מצד ישראל הן למעשה פגיעה בלב השלטון של חמאס".
מדובר בירי טילים לעבר ערים כמו באר-שבע, אשקלון ואשדוד וכן לעבר ישובים בעוטף עזה, כיצד מפסיקים אותו?
"ישראל מספקת הגנה לאזרחיה, ומגיבה בפגיעה בתשתיות. היא ומצפה שההנהגה המדינית של חמאס תיטול את הרסן בידיה בהקדם. הזרוע הצבאית ברצועה מעוניינת להפגין עמדה נוקשה, ובידיה נשק רב מייצור עצמי וממקורות חוץ. צה"ל פועל כדי להחזיר את ההרתעה".
