מערכת כיפת ברזל שנועדה ליירט רקטות הנורות מטווח קצר ובפועל להגן על יישובי הדרום זכתה למחמאות רבות על ההישג הטכנולוגי וביקורת רבה על חוסר הסבירות במימוש המערכת כנגד טילי קאסם שנורים מרצועת עזה.
המבקרים טענו כי עלות יירוט של רקטה אחת שעלותה עשרות בודדות של דולרים תעלה כחמישים אלף דולר דבר שלא יאפשר כלכלית שימוש מסיבי במערכת. עוד טענו המבקרים כי יעילות המערכת בהגנה על יישובים הצמודים לקו הגבול מוגבלת היות שמשך זמן הנדרש ליירוט ארוך ממשך זמן תעופת הרקטה.
גורמי הביטחון השונים החליטו בצורה קטגורית לא לבחון אלטרנטיבות ליירוט רקטות מתוצרת ארה"ב משיקולים לא ברורים. המציאות הנוכחית מחזקת את ידי המבקרים. מערכת כיפת ברזל לא נפרסה סביב יישובי הדרום כפי הנראה מסדר עדיפות שבו הוחלט על העדפת הגנה על בסיסי צה"ל בטווח רקטות החמאס על פני יישובי הדרום. היקף ההצטיידות של צה"ל במערכת קטן ביותר וכפי הנראה לא יוכל לספק הגנה ליישובי הדרום או הצפון בגלל העלות הגבוהה. האם מתנגדי המערכת צדקו? בשלב זה נראה שכך הדבר וחבל.
