כפי שכתב
דרור אידר בטורו השבועי בעיתון "ישראל היום", אצלנו בתקשורת הישראלית יש שבוע לכל דבר: שבוע לאנגלה מרקל, שבוע לאובמה ושבוע לסרקוזי. כנראה שהשבוע - בין הטבח המזעזע באיתמר לבין הפיגוע בתחנה המרכזית בירושלים - היה זמן לרכל קצת. אז הפעם נסב הריכול על
בנימין נתניהו ונסיעות משפחתו. והפעם היה מדובר בהתקפה משולבת של מספר גורמים אינטרסנטיים: חדשות ערוץ 2, עיתון
ידיעות אחרונות והכתב המדיני של ערוץ 10,
רביב דרוקר (תמהני מה משותף לכולם). בהתקפה הזו כולם האשימו את כולם, אבל לי - אישית - חסר עניין אחד. חסרה לי תגובתו הכנה של ראש-ה
ממשלה לנושא.
בטרם אפרוש את משנתי בנושא, אסביר קצת על מה המהומה לאלו מכם שלא היו כאן בשבוע האחרון. במסגרת תוכנית התחקירים "המקור", חשף עיתונאי ערוץ 10 רביב דרוקר שורה של
מעשי נהנתנות שבוצעו על-ידי ראש-הממשלה ומשפחתו. דובר שם על טיסות רבות לחו"ל על-חשבונם של עסקנים כאלה ואחרים, על מימון כרטיסי טיסה וקורסים לרעייתו של נתניהו ולבניו. הגדילו לומר בתוכנית כי לנתניהו יש ספר-טלפונים, בו לצד שמו של כל עסקן רשומה הערה הנוגעת לכאורה לקשרי הון-שלטון (או שמא עליי לומר הון-קשרים?). יותר מזה, צוין בהקשר זה שמו של היומון החינמי "ישראל היום" (לא כל-כך ברור למה). נאמר שם שנראה קצת הזוי שעיתון הרודף אחר האמת והצדק כ"ישראל היום" לכאורה לא עלה על התחקירים הללו קודם-לכן, ולא פירסם דבר וחצי דבר על אודות פרשייה זו. נאמר שם שזו דוגמה נוספת לכך ש"ישראל היום" איננו עיתון הרודף אחר האמת, כי אם מדובר בעיתון שהוא שופר השלטון (או, לפחות, שופרו של נתניהו).
אתחיל מלהתייחס לקישור עיתון "ישראל היום" לפרשייתו של נתניהו ומשפחתו. אקדים ואומר, בגילוי נאות, כי הנני קורא אדוק של העיתון. אני מכבד את מערכת העיתון, ובעיניי מדובר בעתיד התקשורת והעיתונות בארץ. עם-זאת, אני מוכרח לומר כי קישור שמו של עיתון "ישראל היום" לפרשייתו של נתניהו נראה הזוי ותלוש מן המציאות. נראה כי מאחורי חשיפת הנהנתנות של נתניהו עומדים גורמים בעלי-אינטרסים, אשר אינם בוחלים בדבר ומחליטים להפיל עימו גם את אחד העיתונים החזקים במדינה. וכנראה שממש במקרה אותם גורמים מרגישים בנפילה באחוזי המכירות של העיתון הנמצא בבעלותם, פשוט כי אזרחי ישראל כבר הבינו שאת האמת הם לא ימצאו בין שורות עיתונם. אצלם ניתן למצוא רק אמת אינטרסנטית וסינטתית. העיתון אומנם מביא את האמת, אך מביא אותה באופן חלקי ומוטה לחלוטין. ועדיין, התנהלות העיתון אל מול פרשייתו של נתניהו עדיין מפריעה לי, ועל כך אפרט בהמשך.
אדישות ראש-ממשלה ועיתון
ועתה, אמשיך עם משנתי בנוגע לפרשייה העדכנית של ראש-הממשלה בנימין נתניהו. למען האמת, אני מאמין לנתניהו. עם כל הנפילות במשטרו, אני עדיין מאמין שמדובר בראש-ממשלה חזק, חכם, אינטליגנטי, מנהיג של ממש. האדם הזה מוביל את מדינת-ישראל בצורה טובה מאוד, גם אם לנו קשה לעתים לראות את זה. לכן, אני מתקשה להאמין כי קיים דבר וחצי דבר מאחורי הפרשייה החדשה שנחשפה על-ידי רביב דרוקר ביום רביעי האחרון (23.3.11). אומנם יכול להיות שהדברים אכן קרו כפי שהם מתוארים, אך מסופקני אם יש בדברים התנהלות פלילית או בלתי-מקצועית. בוודאי ניתן להסביר את כלל הטענות שהועלו בתחקירו של דרוקר, אך את עבודה זו נותיר ליועץ המשפטי.
מה שכן הפריע לי בכל הסיפור הזה, זו אדישותו של ראש-הממשלה ופמלייתו. אומנם לסיפור פורסמה תגובה רשמית מטעם לשכת ראש-הממשלה, אך לא שמעתי כל התייחסות מפיו של ראש-הממשלה עצמו. האם הוא רוגז? האם יש לו מה לומר אל מול הטענות שהעלה דרוקר? מדוע אנו מותירים את עבודת הפידבקים לעובדים הזוטרים ולא נותנים לרטוריקה המופלאה של מנהיגינו לבוא לידי ביטוי? לטעמי, היה ראוי (על אחת כמה וכמה כשסיפור זה התפרסם עוד ביום רביעי האחרון) שנתניהו עצמו יתייחס לסיפור (דבר שטרם קרה).
יתרה מכך - כאן נכנס לתמונה גם עיתון "ישראל היום". בהנחה שמדובר בעיתון שנחשב לשופרו של נתניהו, ובהתחשב באמירות הקשות ובחיצים הקשים שהופנו כלפיו, הייתי מצפה ממערכת העיתון לדאוג להיות הראשונה שמביאה את התייחסות ראש-הממשלה לסיפור, ממקור ראשון. אני - כאזרח - מצפה מראש הממשלה שלי שיידע להדוף טענות קשות כל-כך המופנות כלפיו, אם אכן אין דברים בגו. ובפועל, כל מה שנאלצנו להסתפק בו הוא תגובה רפויה לחלוטין של אחד מבכירי הפרשנים במערכת העיתון -
דן מרגלית. הוא לא חידש דבר, פרט לכך שמדובר בניפוח של פרשות ידועות מראש. את זה כולנו כבר ידענו, או לפחות הנחנו.
לסיכום, בטוחני כי בזמן הקרוב תיסגר הפרשייה העדכנית הפוקדת של ראש-הממשלה ומשפחתו. היא תיסגר עם האשמים הרלוונטיים ועם הזכאים האמיתיים. בקרוב נגלה - הודות ליועץ המשפטי - אם אכן מדובר בעלילות שווא, או אם אנו עומדים בפני תקופה חדשה, תקופת בחירות של ראש-ממשלה. עם-זאת, כיאה לראש-ממשלה חזק ובטוח כבנימין נתניהו, הייתי מצפה ממנו (או לפחות מיועציו, המסבירים את כלל פעולותיו) למצוא בזמן הקרוב את הפורום הרלוונטי להתבטא בו בהתייחס לפרשה. לתת לאלו שעוד מאמינים בו את הביטחון להמשיך ולהאמין בו. להאמין בכך שכוחות האופל המושחתים טרם השתלטו על לשכת ראש-הממשלה הנוכחי. ורצוי לעשות זאת מוקדם ממאוחר. ואם בפלטפורמות עסקינן, הייתי מצפה שדווקא העיתון שנפגע מהסיפור הזה בצורה הקשה ביותר יהווה הפלטפורמה הראויה והבלעדית לזיכוי של ראש-הממשלה, בין אם הוא אכן שופר השלטון ובין אם לאו.
