אקדים ואומר, שישנן שתי תקופות התפתחות קריטיות בחיינו. הראשונה היא תקופת הפעוט - מהלידה עד גיל שנתיים-שלוש והשנייה היא גיל ההתבגרות.
בתקופה הראשונה, התינוק שזה עתה נולד, משלש ומרבע משקלו. כמו-כן, מתפתח גם המוח בקצב דומה. התפתחות זו תלויה כמובן בהליך גנטי, אך גם בסביבה בה אנו חיים, הכוללת כמובן את התזונה הנכונה.
נקודה נוספת חשובה היא, שילדים רוכשים בגילאים אלו, הרגלי אכילה שילוו אותם לאורך כל חייהם וישפיעו על בריאותם והתנהלותם הכללית כשיהיו מבוגרים.
החסרונות מרשימת החטיפים החלקית שהזכרתי לעיל כוללים: עודף בנתרן (מלח)- האויב החדש של העולם המערבי, שגורם לעליית לחץ דם וכתוצאה מכך עלול לגרום לפגיעה מסוימת בכלי דם ובכליות.
בנוסף, פריטי מזון אלו עשירים לרוב בשומן בכלל ובשומן רווי וטרנס בפרט (שומן תעשייתי - קרי מרגרינה) שעשוי להעלות את רמות הכולסטרול "הרע" (LDL) ואת הטריגליצרידים (שומנים בדם) וכפועל יוצא מכך, לפגיעה בכלי דם ולב - כן כן... גם בגיל קטן.
מחקרים בינלאומיים עדכניים ממליצים, לא להגביל את כמות השומן בתפריט הפעוט עד גיל שנתיים. עם זאת, בתקופה האחרונה ההמלצה להגבלת כמות השומן בתפריט הילד צוברת תאוצה (אפילו כבר מגיל שנה).
ילדים עם עודף משקל יאכלו חטיפים אלו וארוחת ערב ככל הנראה, מה שיגרום לעלייה בתצרוכת האנרגיה הכוללת שלהם ובכך לעלייה נוספת במשקלם. ילדים רזים מדי, שצריכים לעלות במשקלם ובגובהם, ישבעו ככל הנראה מהחטיפים, ידלגו על ארוחת הערב ויאכלו בסופו של יום, כמות קלורית פחותה וצריכה איכותית נמוכה יותר.
