הכרוניקה ידועה מראש: כל אימת שמישהו מתמנה לתפקיד רם ונישא, מחול השדים סביבו נפתח בפירואטים ותכסיסים שכל עניינם להסיט את הויכוח הלגיטימי לגבי מומחיותו של הזוכה המאושר והתאמתו לתפקיד אל "פינות אפלות" בעברו. התחסדות מרקיעה שחקים. ה"מגלים" פרטים מעברו המפוקפק, כביכול, של המועמד, הם בעצמם רדופי טינה ושנאה, ובמקרים רבים, מוסריותם הגמורה מוטלת בספק.
ננסה לקבוע פרדיגמה אותה קשה יהיה לקעקע: רוב מוחלט של המינויים הבכירים ביותר במדינת ישראל "נגועים" הפוליטיקה, לאו דווקא במובן השלילי של המילה. אין מינוי אחד מרכזי שאיננו תלוי פוליטיקאים. אם כך העובדות, ברור שמניעים פוליטיים יניעו את כל אלה אשר מתנגדים למינוי זה או אחר. אין כל פסול גם בביקורת שהמתנגדים משמיעים אלא להפך. דא עקא, כל מי שמביט אל המציאות הנגלית לעינינו אינו יכול שלא להיחרד מבולמוס השנאה והחיפוש המטורף אחר "כתמים" מן העבר של המועמדים לתפקיד זה או אחר.
אליבא דה כל אלה אשר מכירים את ראש השב"כ החדש,
יורם כהן, הרי שהוא מתאים מאוד לתפקיד הרם והחשוב כל - כך. אין בעברו שום "כתם", הוא מוכשר, בעל ניסיון מוכח בתפקידים השונים. הטענות מופנות עתה כלפי ראש ה
ממשלה אשר בחר ביורם כהן ממניעים זרים, קרי לחץ של הפוליטיקאים הדתיים המייצגים את ה
מתנחלים לא למנות את י המכהן כעת כסגן ראש השב"כ בגלל היותו "בלתי ידידותי" למתנחלים. כך לפחות לפי מקורות יודעי דבר המתבטאים בתקשורת הטוענים שנוהל מסע לחצים כבד על ראש הממשלה עד שזה התקפל. נניח שזה נכון, או אז נשאלת השאלה האם זו הפעם הראשונה שראש הממשלה,
בנימין נתניהו, "חוטא" בכך?
התשובה ודאי ידועה לכל. למען האמת, ההתעסקות בסוגיה זו אינה אלא פיקנטריה ותו לא. מבחנו העיקרי של יורם כהן איננו מי דחף לבחירתו אלא מה יעשה השב"כ בתקופתו. יורם כהן יצטרף להתמודד עם רף גבוה למדי שהציב בפניו ראש השב"כ היוצא,
יובל דיסקין. אם מר כהן ידע להתמודד עם האתגרים בפניהם עומד השב"כ, ללא מורא וחשש, כולל כלפי אותם גורמים יהודים המנסים לסכל מהלכים של ממשלה נבחרת, הרי כולם ישבחוהו ויהללוהו. מי בחר בו ואיך בחר בו הן שאלות אולי מעניינות אך מתגמדות מול המיומנות והמומחיות של ראש השב"כ החדש.
רמטכ"לים, אלופים בכירים ביותר, ראשי מוסד וראשי שב"כ וכולי, נבחרו מאז ומתמיד לפי קרבתם אל המערכת הפוליטית. נכון שהיו חריקות, היו תקלות קשות, אך באופן כללי לא קרו תקלות שאיימו על עצם קיום ארגון זה או אחר או על יכולתו לבצע את משימותיו, פעם יותר טוב ופעם פחות טוב.
ראש הממשלה, שר הביטחון וממשלת ישראל הם הגורמים המוסמכים למנות את הבכירים ביותר במערכת הביטחון, במערכת המשפטית ובארגונים חיוניים אחרים. אז ההיגיון אומר שאם ראש הממשלה מוסמך למנות או שר הביטחון או שר המשפטים, אלה הם פוליטיקאים ובחירתם תהיה בהתאם לאינטרסים שלהם. אגב, אסור לשכוח שאותם פוליטיקאים בכירים נבחרו על ידי הציבור, לטוב או לרע, ועליהם לבצע את מה שהם הבטיחו לציבור הבוחרים. כל בר דעת מבין שבעלי התפקידים הבכירים חייבים לסייע בידי הפוליטיקאים להוציא אל הפועל את מדיניותם. אולי בעיני כמה אנשים השיטה הזו איננה טובה אך כל הדמוקרטיות פועלות בדיוק אותו הדבר. אין כאן המקום להרחיב בנושא זה, אך כל ראש מדינה החפץ במינויו של אדם מסוים, יצליח במשימתו אלא אם כן המועמד נושא על גביו קופת שרצים הגובלת בפלילים. עניני מוסר אינם מתפקידה של מערכת המשפט בשום דמוקרטיה מערבית. יש להותיר את נושאי המוסר לשיקול דעתו של הציבור.
עם כל הכבוד לראש שב"כ או ראש מוסד וכד', הרי שעוצמתם פחותה עשרות מונים מזו של ראש ממשלה, שר ביטחון או נשיא מדינה בדמוקרטיות נשיאותיות. ראש המדינה מחזיקים בידם עוצמה שאין למעלה ממנה ודווקא הם מעולם לא נבחרו בגלל מוסריותם או חוסר מוסריותם. בעבר, בהווה ובעתיד יהיו מנהיגים מצוינים שמוסריותם לא עמדה ביחס ישיר לתורת המוסר הנלמדת באוניברסיטאות. היו שתיינים, נואפים, שקרנים כרוניים, שנתגלו כמנהיגים מעולים. והיו כמובן גם מקרים הפוכים. אין כל אפשרות לקבוע מסמרות. כאמור יש להותיר את נושא המוסר לציבור. מערכת המשפט חייבת, לטובתה, להתמקד בנושאים הגובלים בפלילים או אזרחים שיש בהם כדי לעורר חשש וחשד מבוסס לאי יכולת המועמד למלא את תפקידו.
הדוגמאות הרבות מהתקופה האחרונה אינן מצביעות על תבונה יתרה של המערכות. אומר רק זאת: בישראל נפל דבר לפני כשנתיים כאשר ראש ממשלה נאלץ לפרוש מתפקידו אך ורק בגלל חשדות לשחיתות. זכות החפות נרמסה עד תום וכיום מתחילים להתבהר הכשלים האיומים שנעשו. יש לזכור שלא רק ראש ממשלה הוחלף אלא כל המדיניות השתנתה. מערכת אכיפת החוק, עם כל הכבוד, לא קיבלה מעולם מנדט מן הציבור להחליף ממשלות בישראל. אין באמירה זו כדי להצדיק את מדיניותה של ממשלת אולמרט או לגנותה.
גם אם מר נתניהו בחר ביורם כהן כראש השב"כ בדרך המזכירה תכניות ריאליטי רדודות, עדיין השיח הציבורי חייב להתמקד בכישוריו של ראש השב"כ למלא את תפקידו. כל השאר פיקנטריה זולה.
