כל-כך הרבה מלל הושחת לאחרונה בעיתונות על נושאים הקשורים בפודרייה של גברת נתניהו שסברתי שאין טעם שאוסיף עליהם. במיוחד שנאמרו עיקרי הדברים הנכונים. מדובר בקמפיין
מתוזמר היטב, שנעשה על-ידי תקשורת אולטרה-שמאלנית, שחברה עם מניעים של נקמנות על-רקע אינטרסים כלליים (מונופול של עיתון כלשהו). אלא שלמרות כל מה שנאמר, עדיין לא התייחסו לשני עניינים שלדעתי הם המהות.
העניין הראשון הוא - בניגוד למה שינסו כמה מהעיתונאים השמאלנים להסביר לעצמם, ובניגוד ל
משל הזבובים של הארכי-שמאלן אברמוביץ', הם לא עטים על נתניהו בגלל חוסר יוזמה מדינית, אלא דווקא משום שהם חשים שנתניהו פתח ביוזמה מדינית שעשויה להסיט את התהליך המדיני מן הכיוון שאליו מכוונים אנשי השמאל. לא בכדי פורסמה ההשמצה הראשונה נגדו דווקא בעת שהיה בפגישות מדיניות ברוסיה, והשנייה בעת פגישות מדיניות בגרמניה. הרי לא הייתה שום סיבה שלא לנהוג בהגינות ולהמתין יום או שניים עד לשובו לארץ. אלא שאין בכך מקריות. התקשורת השמאלנית מנסה לחבל במאמצים המדיניים של נתניהו.
העניין השני הוא - התקשורת בלחצה הבינה כי עליה לייצר מסך עשן סביב הישגיה
של ממשלת נתניהו אפילו במחיר הפרכת שקרים. משום שאם הציבור יוכל להתייחס להישגים אלו באופן שקוף לחלוטין, יש מצב שנתניהו יהפוך לראש
ממשלה נצחי שאי-אפשר יהיה להחליף אותו לקדנציות רבות. כפי שטדי קולק בזמנו היה בראשות עיריית ירושלים.
דווקא משום שהתקשורת אינה מספקת שירותי עלה תאנה לממשלת נתניהו כפי שהיא עשתה לממשלות השמאל למיניהן, עסוקים בממשלה זו בטיפול בבעיות שהוזנחו עשרות שנים. החל ממוכנות לאסונות לאומיים, עבור דרך טיפול בביורוקרטיה המונעת פתרון בעיית הדיור, מיסוי טייקוני הנפט והגז, וכלה בגדר גבול עם מצרים. אחד מהמאמצים של הממשלה הזו הוכיח את עצמו בעצם ימים אלה כאשר מערכת כיפת ברזל יירטה רקטה שנורתה לעבר אשקלון.
להזכירכם, ממשלת אולמרט הייתה זו שעכבה את ההחלטה על פיתוח המערכת, בעוד ממשלת נתניהו האיצה את פרישתה.
עוד למי ששכח: גולת הכותרת של הממשלה הקודמת הייתה הבאתו של ראש הממשלה לספסל הנאשמים בשורה ארוכה של עבירות פליליות. אבל הוא לא היה היחיד מהממשלה הזו על ספסל הנאשמים. לממשלה הנוכחית אין אפילו נאשם אחד.
בעוד הממשלה הקודמת יכולה להתהדר ברשימת ההישגים שלהן: מינוי מורשע בפלילים למשרת משנה לראש הממשלה; מלחמת לבנון השנייה; שחרור מחבלים תמורת גופות; חטיפת גלעד שליט; שיגור שר אוצר לכלא; מבצע
עופרת יצוקה, שבין היתר לא הביא לשחרור גלעד שליט, אבל כן הביא להסתבכות בדוח גולדסטון, וכך הלאה. יכולה הממשלה הנוכחית כבר עתה, למרות שימי כהונתה לפי שעה פחותים מאלה של קודמתה, לרשום לזכותה
רשימת הישגים מכובדת הכוללת בין היתר פגיעה בהזרמת נשק לרצועה, להלן פרשות מבחוח, הספינה ויקטוריה, המהנדס אבו סיסי ולאחרונה בסודן; עליה בפעילות המשק בניגוד למיתון העולמי; אישור בניית אלפי יחידות דיור לקשישים; הצטרפות ל-
OECD; שיא בהיקף פתוח תשתיות תחבורה; ביטוח שיניים חינם לילדים; פגיעה מסתורית בתוכנית הגרעין האירנית; שיפור צרכני בכללי שוק התקשורת; העלאת שכר המינימום; הטבות לחיילים משוחררים, וכך הלאה.
אין פלא אם כן שיש היסטריה לא קטנה בקרב מתנגדיו המושבעים של נתניהו. אם יניחו לנתניהו להמשיך בדרך זו, ויתרה מכך, אם יניחו לציבור לשפוט באופן אובייקטיבי את התוצאות שלו, מי יודע מתי ניתן יהיה להחזיר את השמאל לממשלה.
