דווקא עכשיו המדינה שלי פורחת. דווקא עכשיו היא משגעת כמו שאף מדינה בעולם לא יכולה להטריף ביופייה הפרחוני. דווקא עכשיו החליט להכות בנו גשם פתאומי בפאתי אפריל ולהזניק מהקרקעות את הצהוב והאדום והירוק. דווקא עכשיו כל אתר בנייה הופך להיות מרבד חרציות וכל נחל אכזב - למקור חיים וחן. דווקא כשמנהיגים של יהודים מחליטים ליירט במיליון שקל - טיל (צינור) בשווי של עשרים לירות. דווקא כשהמדינה שלי כל-כך רחוקה ממני, היא יפה ומושכת, משגעת ומחרפנת. דווקא עכשיו כשמשרד החינוך איבד את ילדי החרדים וילדי הערבים, ובקרוב הוא יאבד גם את החילוניים למערכת חינוך פרטית ויוקרתית - העין לא נרגעת מחרציות, סביונים, כלניות, פרגים... והכל קורה דווקא עכשיו, כשהממשלה האוטיסטית ביותר במזרח התיכון מאבדת כל יכולת יצירתית בפתרון בעיות. דווקא עכשיו כשמדינה שלמה עובדת ומתנהלת לרווחתן ולרוחן של ח"י משפחות, כביש 40 הפך למראה הכי סקסי בגיאוגרפיה של כדור הארץ. דווקא עכשיו כשכמה גנרלים אפלים, אנשי אוב, החליטו להבעיר מחדש את אדמתי, היא מתגלה בשיא נויה, פורצת בשדותיה, עמקיה. דווקא כשהעולם מטיל ספק במוסריות שלנו, בצדקתנו, בהתנהגותנו, דווקא עכשיו ישראל היא מיס תבל, היפה בנשים. דווקא עכשיו, כשעיני כולם מופנות אל "האח הגדול" ושאר מסממי-המונים, חושפת המדינה שלי טפח ארוטי של 18 מעלות אביביות בגבעות כורכר מצופות זהב, ושמיים כחולים עם קו אופק נקי ושקוף כקריסטל. דווקא עכשיו כשהילדים יכולים לצאת ולקטוף פרחי בר לא מוגנים, להתאהב בטבע, גם זה האורבאני, ולהכירו בשעתו היפה ביותר, הם יבלעו עוד כדור "ריטלין" או סם קשה אחר, ויילכו לקרוא את התקציר ה"וויקיפדי" היומי בהנחיית המורה, צרכנית ה"ריטלין" המרכזית של בית הספר. למה לעזאזל עכשיו, כשאני שונא אותך, מדינה על סף חורבן, למה כשאת אוליגרכית, מיליטנטית, משוסעת, בורה, גזענית, פרנואידית ובלתי נסבלת לחלוטין - למה דווקא עכשיו את מרסקת את חושיי ונותרת נחשקת מתמיד...?