ממכתב נשכח, שלא היה ידוע לא למשפחה ולא לחוקרים, מתגלה סיפור מקומי מעניין. על אבא קובנר ומשה פרופס הצייר ידידו. בין המכתבים שמצאתי ב'ספרית פועלים', ותודתי לאברם קנטור, מנהל ההוצאה, מצאתי גם את המכתב הזה:
מאבא קובנר לצבי רייז, מנהל הוצאת 'ספרית פועלים', המכתב נמצא ללא תאריך, אך יש להניח שהוא מראשית שנות החמישים.
- צבי שלום,
עם הגלופה לשער אירע לי דבר משונה: שלחתי בידי חבר אחד והלה שכח והביאה חזרה הביתה. בין כה-וכה איני שבע-רצון ממה שעשה משה פרופס לשער הפנימי, ואני מבקש להדפיס את השם ושם המחבר באותיות דפוס ודי...
אגב, סבור הייתי שאם הרישום לא הגיע לידכם עד כה תעשו על דעתכם את הדבר הנ"ל. צבי, הודע לי מתי אני יכול לקבל מספר ספרים ראשונים - הבטחתי ספר לאורי אבנרי מ'העולם הזה' בהקדם האפשרי. אם זה לא קשה לך, מסור לי בטלפון, כי אני רוצה לכוון את יום נסיעתי לת"א השבוע, לשעה שאוכל לקבל את הספר.
בברכה
אבא קובנר.
במכתב מדובר בספר 'פנים אל פנים', הספר הראשון 'שעת האפס', 1953. צבי רייז ז"ל - איש עין המפרץ היה אז ממנהלי ההוצאה. משה פרופס ז"ל - צייר ורשם, ידיד קרוב של קובנר מימי חטיבת גבעתי, שאף הלך אחריו לקיבוץ עין החורש בתום מלחמת העצמאות, התקבל לחברות ואף הקים משפחה וחי בקיבוץ כמה שנים. לימים התפרסם כצייר מעולה וכמורה מסור במכון אבני. בעיקר יצא שם לאיורי ההגדות שעשה, הן להגדה הקיבוצית של הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, והן להגדה המסורתית, שיצאה לאור בהוצאת ש. זימזון.
הרישום הוא כנראה רישום הסקיצה שהכין משה פרופס לעטיפת הספר. ואמנם המהדורה הראשונה לא יצאה עם ציור עטיפה של משה פרופס. ובעצם לא נדפס שום ציור של פרופס על ספרי קובנר. במכתב כותב קובנר גלויות שאיורו של משה פרופס לא נראה לו. והוא אפילו מוכן שהספר יצא לאור ללא איור עטיפה!
החבר ששכח שנזכר במכתב בעילום שמו - משפט זה מעיד על קשיי התקשורת של ראשית שנות החמישים, שהיו מסורבלים ולא סדירים אפילו במרחק קטן כמו מעין החורש לתל אביב.
אורי אבנרי הנזכר במכתב - היה מלוחמי שועלי שמשון יחידת הסיור של חטיבת גבעתי וידיד מקורב אז לקובנר. הוא דאג לתת פרסום נרחב לכל ספריו מעל דפי העולם הזה, עד שיחסיהם הצטננו בשל מחלוקת פוליטית.