בשבוע שעבר נהרג אמיר עאמר, בן 21, מעין אלאסד, מירי של רכב שעבר לידו בכפר מראר ופילח את חייו. בחור צעיר שהיו לו הרבה חלומות, וכולם התנפצו ברגע אחד קשה. כשביקרתי את המשפחה לתנחומים מצאתי משפחה שפופה, כואבת, ומעל הכל - כועסת על המשטרה.
לדברי אחד המכובדים של המשפחה, המשטרה לא ערכה ביקור כדי לחקור את המשפחה על אמיר ז"ל, גם אחרי יותר מארבעים ושמונה שעות מאז הרצח. ופה נשאלת השאלה הגדולה, שבמגזר הערבי כולם שואלים אותה:
האם למשטרה לא איכפת מרציחות וממקרי אלימות שמתרחשים ביישובים הערביים?
האם ייקח הרבה זמן למשטרה לפענח רצח של יהודי כמו זה של הערבי? איני בקיא בחוסר היכולת של המשטרה לפענח מקרה מסוים של רצח. יכול להיות שבאמת מדובר בחוסר ראיות או בדברים אחרים שאין אני יודע על אודותם. אבל במהלך עשר השנים האחרונות קרו הרבה מקרי רצח באזור, ועד לרגע זה לא מצאו את הרוצח. מתעוררת השאלה - למה? האם אין גוף במשטרה שעוקב אחרי תיקים שנפתחו? האם ביכולתה לפתור אותם? איפה הבעיה?
המשטרה זה גוף חשוב שאוכף את החוק, תוך יצירת אמון עם הקהילות שבהן הוא עובד. אם אין אמון אנשים לא יתלוננו, כי אם יתלוננו אף אחד לא יעזור להם, ואז הם יתחילו לקחת את העניינים לידיים ותהיה אנדרלמוסיה שלמה.
האלימות לא מבדילה בין יהודים לערבים. מה שקורה היום במראר יכול לגלוש גם לטבריה. הסמים שמסתובבים בכפר מסוים יכולים להגיע גם ליישוב היהודי הסמוך. ערבים בארץ שואלים: האם יש חוק אחד ליהודים, ואחר לערבים? למה המשטרה לא אוכפת את החוק בכפרים כמו ביישובים היהודיים? הם יש לתושבים חלק בזה? האם המשטרה מעוניינת במה שקורה? שאלות רבות נשאלות, והן צריכות תשובות.
