האיש שלא פסק לישון הוא סיפורו של עולה חדש ניצול שואה שמגיע לארץ בתקופת מלחמת השחרור ומשתתף בה כחייל. אהרון (שעוברת בעל כורחו מ-"ארווין") גיבור הרומן הגיע לארץ באניית מעפילים לבדו להתיישבות חקלאית.
בדרך הוא עבר הכשרה יחד עם צעירים נוספים בנאפולי שכללה פיתוח הכושר הגופני, אהבת הארץ ומיומנויות חקלאיות. בדרכו לארץ בדרך לא דרך "נסחב" על גבם של עולים אחרים מקבוצתו שריחמו על הנער הבודד שאת מרבית המסע העביר בשינה עמוקה שלא היה ניתן להעירו ממנה.
השינה שאליה נעלם אהרון היא הדרך שלו לתקשר עם בני משפחתו שנשארו על אדמת אירופה יחד עם מיליוני יהודים נוספים. בספרות השואה "הקלאסית" אין כמעט התייחסות לגעגועים של ניצולי השואה לבני משפחותיהם. אפלפלד מעלה נקודה זו למרכז ההתייחסות של ניצולי השואה וחושף פן חדש שפחות מדובר על הקשיים של הניצולים שהגיעו לארץ.
ספרות יפה, מומלץ ביותר.
