רופאי השיניים נשאלים לא פעם: "מה עדיף אצבע או מוצץ?". התשובה אינה חד-משמעית. שלושת הגורמים העיקריים שיש לבדוק בעת שבוחנים מה עלול להסב נזק להתפתחות הלסתות והמשנן הם: העוצמה, המשך והתכיפות של מציצת האצבע או המוצץ.
הנזק הפוטנציאלי שעשוי להיגרם ממציצה של אצבע או מוצץ, בעוצמה, בתכיפות רבה ובפרקי זמן ממושכים, מתבטא בדרך-כלל בדחיפת השיניים ובהבלטתן, שיובילו כפועל יוצא להיווצרות מנשך קדמי פתוח (היעדר מגעים בעת סגירת הפה בין שיני החזית העליונות והתחתונות).
מציצת אצבע עלולה להסב נזק משתנה שיהיה תלוי הן בגורמים שצויינו והן בגודל האצבע המשמשת את הילד: לעיתים האגודל משמש למציצה, לעיתים אצבע אחרת, וגרוע מכך, לעיתים משמשות שתי אצבעות בעת ובעונה אחת.
כאשר הילד משתמש במוצץ, אפשר למתן את השפעותיו על-ידי שימוש במוצצים שגודלם מתאים לילד וצורתם פחוסה באופן בסיסי. אפשר לרכוש מוצרים אלו בבתי המרקחת ולעיתים כדאי לשקול לרוכשם על-אף עלותם הגבוהה.
שלילה מוחלטת של השימוש במוצץ עשויה להיות קשה, ולא פעם התינוק זקוק להפעלת רפלקס המציצה כדי להירגע. עם זאת, מומלץ לגמול את הילד משימוש במוצץ מגיל שלוש. גמילה בגיל זה תאפשר למנגנוני ההתפתחות לתקן מקרים שבהם כבר חלו הטיות או מנשך קדמי פתוח.
כשהליך הגמילה של הילד ממציצת מוצץ או אצבע כשל ונמשך מעבר לגיל שש, מומלץ להיוועץ ברופא השיניים. במקביל לטיפול מתקן לפריסת השיניים, קיימים אמצעים לרשות המטפל למניעת המשך החדרתה של האצבע לחלל הפה: גודר לשון, שהוא חלק ממכשיר נשלף (פלטה), המונע הן את פעולות הדחיפה של הלשון והן את פעולת החדרת האצבע לחלל הפה.
אפשר להתחיל גמילה יעילה ומוצלחת של ילד כשמסייעים לו להבין מהם הנזקים הצפויים ומקבלים את הסכמתו לגמילה.
