בית מלוכה עדיין אין כאן, תודה לאל, אבל חתונות במזרח התיכון תמיד היו עניין גדול - והוצאה עוד יותר גדולה. במגזר הערבי, שבו לכל משפחה יש בדרך כלל כמה וכמה בנים ובנות להשיא, מדובר במטלה לא פשוטה. בשנים האחרונות, בעידודה של התנועה האיסלאמית, במקום להזמין את כל הכפר לחתונה ולהתרושש הפתרון הוא חתונה איסלאמית צנועה, שבה מושא הזוג הצעיר בנוכחות קאדי ושני עדים. אומרים את הפאתיחה ובזאת מסתיים העניין. אולם כעת יש טרנד חדש בקרב ערביי ישראל, גם הוא בעידודה של התנועה האיסלאמית, הפועלת בעיקר בקרב ערביי ישראל באזור הצפון. עמותת "אמאר אל-אקצה", עמותת בת של התנועה, מציעה כעת טקס חתונה במסגד אל-אקצה ולאחריו קבלת פנים לאורחים ברחבה שמול המסגד. הפרסום נעשה דרך אתר התנועה, הקורא לצעירים ערבים להתקשר ולתאם חתונה על הר הבית. במקרה הזה, הכסף אינו מהווה בעיה. מטרת החתונה באל-אקצה היא חיזוק הריבונות על הר הבית באמצעות חיזוק הזהות העצמית של ערביי ישראל, ועצירת תהליך "ייהוד הר הבית". אי לכך, העמותה מממנת את העניין כולו מתחילה ועד סוף. המימון כולל שני אוטובוסים לאורחים מן הצפון, הדפסת הזמנות, הסרטת טקס החתונה, מתנה לזוג הצעיר וכל ההוצאות הנלוות של מזון ומשקה. כדי לשוות לאירוע החגיגי גם מימד פוליטי ודתי, מוזמנים לאירוע הפרטי גם אורחים בעלי מעמד ציבורי. רגע, אתם אומרים, גם אנחנו רוצים! לא עוד טקסי חתונה אקזוטיים על הר סחוף רוחות בגליל, מצפה לא מוכר בשומרון או חווה אקולוגית שהדרך אליה זרועה קוצים ודרדרים. עם פרוש עונת החתונות ההולכת וקרבה, בהתקרב ל"ג בעומר, הטרנד של חתונה כשרה וצנועה באחת מפינות הר הבית נראה גם לנו. אז זהו, שלא. יהודים לא יכולים להתחתן על ההר, ולא בגלל איסור דתי כלשהו. גרשון סלומון, יו"ר תנועת 'נאמני הר הבית', אומר שלפני 10 ו-15 שנים ניסו אנשי תנועתו שלוש פעמים לפחות לעלות להר לטקס חתונה, אך נעצרו על-ידי הרשויות בעוד מועד בטענה שמדובר בפרובוקציה. מאז החריפו האיסורים עוד יותר. אם בעבר קיימו אנשי התנועה 2-3 חתונות מצדו החיצוני של שער המוגרבים, היום הדבר אסור בתכלית. בעקבות הפרסומים באתר התנועה האיסלאמית, אומר סולומון, ניהלו אנשי תנועת 'נאמני הר הבית' שיחה טלפונית ממושכת עם חכמת נעמנה, יו"ר עמותת "אמאר אל-אקצה". השיחה התנהלה בערבית, בזהות בדויה, ונעמנה דיבר ארוכות ובחופשיות. "פרויקט הנישואים על ההר", הסביר נעמנה, "מוצע בעיקר לציבור המוסלמים בצפון כחלק מהמאבק בניסיון היהודי למחוק את זהותם המקורית של ערביי ישראל ולהשתלט על הר הבית. חיפשנו דרך מקורית", הסביר, "שתחזק ותבליט את זהותו המוסלמית של ההר. חתונה באל-אקצה תהווה מקור גאווה עבור הזוג הצעיר ועבור משפחתם לעתיד. זו דרכנו להבטיח שאל-אקצה יהיה מלא מאמינים בכל רגע ורגע. כך נשוב ונבהיר לכל את מרכזיותו של אל-אקצה באיסלאם, ונילחם בהפרעות הישראליות בהר ובכיבוש בכלל". סלומון אומר שאיסור החתונות על הר הבית צורם במיוחד על-רקע העובדה שההר הפך אתר לעריכת פיקניקים לציבור המוסלמי ובמקום אף נערכים משחקי כדורגל לילדים. לדבריו, הוא מתלבט כבר זמן רב בעניין הגשת בקשה מחודשת לממשלת ישראל לקבלת הסכמה רשמית לעריכת חתונות על ההר. בכוונתנו, אומר סלומון, לפנות ליועץ המשפטי לממשלה ולבקש זכות מקבילה לזו של המוסלמים לחתונות על ההר. אין כאן שאלה של סטטוס קוו, הוא אומר, ואם נידחה על-ידי היועץ - נפנה לבג"ץ. תמיכה בלתי צפויה בסלומון מגיעה מכיוונו של חבר הכנסת ישראל חסון (קדימה). לחסון, סגן ראש השב"כ לשעבר, אין שום בעיה עם חתונות של מוסלמים על הר הבית, וגם לא עם חתונות של יהודים. "הבעיה היא", אומר חסון, "שמדינת ישראל בטיפשותה מנהלת כבר זמן רב ויכוח עקר על נושא הריבונות על הר הבית - במקום להתרכז בסוגיית חופש הפולחן. ולא מדובר בסמנטיקה אלא במהות. לא ייתכן שבירושלים, המקודשת לשלוש הדתות הגדולות, דת אחת תדחק את חופש הפולחן של דת אחרת. גישת המדינה צריכה להיות אפס סובלנות לפגיעה בחופש הפולחן בכל מקום ובכל זמן. במאבק על חופש הפולחן יכולה ישראל לזכות לתמיכה והבנה בינלאומית רחבה, בעוד העיסוק בשאלת הריבונות בפועל כובל את ידיה של ישראל".