בכיכר יעקב, שבעיר העתיקה של מינכן, ניצב בכל הדרו המרכז הקהילתי היהודי, "ירושלים ד'מינכן", כיצירת אמנות וכאבן-דרך ארכיטקטונית. הקומפלקס, המרשים ביופיו, הוא אנסמבל רחב-ידיים של שלושה מבנים הנושקים זה לזה: בית-כנסת אורתודוכסי, מוזיאון ובית הקהילה היהודית. בקומפלקס הזה יש גם ספרייה, מעונות-יום, בית-ספר, מרכז-נוער, חדר-כושר ומסעדה כשרה. המרכז ממומן על-ידי עיריית מינכן, מדינת בוואריה ותרומות מהקהילה היהודית.
אנסמבל המבנים מסמל את שובה של הקהילה, שחרבה בשואה, אל מרכז העיר, שהייתה בשעתה מעוזו של המשטר הנאצי. אף שאין הוא הגדול שבשלושת המבנים בקומפלקס רחב הידיים, מהווה בית הכנסת את המוקד המרכזי והרעיוני שלו. כמו בתי-כנסת אורתודוכסיים רבים, פונה גם בית הכנסת הזה לכיוון דרום-מזרח - מיקומה של ירושלים - והוא בנוי כולו כקובייה מאירה, המסמלת את אוהל מועד, שעליה ממוקמת רשת-מתכת עם ברק-זהב. קוביית הזכוכית מאירה בשעות הלילה, באור-יקרות, כמגדלור, את כיכר יעקב, כתזכורת מסמלת לליל הבדולח.
יופי חושני
שכיית החמדה הזו היא השלמה הולמת לפנים בית הכנסת, העשוי כולו מעץ-ארז. בשעת בין-ערביים, כשאורות-דמדומים חודרים מבעד לקוביית הזכוכית, היא יוצרת איכות ציורית ויופי חושני. התאורה הפנימית של בית הכנסת משתקפת בצורת מגן-דוד. על שער הכניסה לבית הכנסת, שיוצר במיוחד בבודפשט, חרותות עשר האותיות הראשונות של האלפבית העברי, כרמז לעשרת הדיברות.
מעבר תת-קרקעי חוצה בין בית הכנסת למרכז הקהילתי, כמצבת-זיכרון ליהודי העיר שנרצחו בשואה. בבניין עצמו מרוכזים, תחת קורת-גג אחת, אולם-אירועים וגן-ילדים. חזיתו של הבניין מצופה באבן בהירה וקירותיו זרועים בפתחי-חלונות כהים גדולים, המפוזרים על פני הקירות.
תערוכות מתחלפות
בקומת הקרקע של הבניין ממוקמים חנות-ספרים, קופה ובית-קפה, ובשתי הקומות העליונות מתקיימות תערוכות מתחלפות ותערוכה קבועה, המאזכרת את תולדות היישוב היהודי במינכן, חגיו ומועדיו, ותשמישי הקדושה שלו.
בשבת האחרונה הזדמנתי בבית הכנסת לטקס העלייה לתורה של חתן הבר-מצווה, אריאל רושין, נכדו של אחד מראשי הקהילה היהודית בגרמניה וניצול-אושוויץ. בטקס המרשים נכחו מאות מתפללים, בהם נציגיהם של 9,000 יהודי העיר, רובם יוצאי מזרח-אירופה, ומוזמנים רבים מכל קצווי תבל. על הטקס ניצחו רב בית הכנסת, הרב לנגנז, וחזן שהפליא בקולו הערב בניגונים מסורתיים, יחד עם מקהלת בית הכנסת.
המרכז הקהילתי היהודי, השוקק-חיים בשבתות ובחגים, מצוי תחת אבטחה מתמדת, 24 שעות ביממה, והמבקרים בו נדרשים לעבור בכניסה מבעד למגלה-מתכות.