איזה יופי שהתיאטרון הלאומי שלנו מעלה הצגה שעושה כבוד לשני אייקוני תרבות שלנו - אריס סאן ועליזה עזיקרי. שיריהם כבשו את גלי האתר בשנות השישים והשבעים,והרומן שלהם הסעיר את המדינה, עד שהגורל הטראגי קיפד את הקריירה של שניהם. תיאטרון הבימה לא רק עושה כבוד להיסטוריה של עצמו, כמו בהצגה הנפלאה על ימיה הראשונים של "הבימה", שגם אותה, כמו את "סיגל", ספח מהסטודיו של יורם לוינשטיין. סיפור האהבה הגדולה מהחיים שהסעיר את המדינה בשנות הששים, של הזמרת יוצאת להקת הנח"ל עליזה עזיקרי, (שהייתה כבר נשואה לשחקן העולה של "הבימה" - ניסים עזיקרי), לזמר היווני שעבר לחיות בישראל - אריס סאן, היה מושא כתבותיה של "רחל המרחלת" ב"העולם הזה" אז. אריס סאן הגיע לישראל בגיל 17, נישא ליווניה והיה אב לשניים, כשפגש את עליזה במועדון "אריאנה" ביפו, בו הופיע מדי ערב. "אריאנה" היה תמיד מלא וגדוש בחבורת אנשי צבא, ובמיוחד - משה ורות דיין. ייחודו של אריס סאן היה במוזיקה היוונית שהביא עמו לבמה העברית, וחשף אותנו למה שיהודה פוליקר המשיך ומיצק בתודעה התרבותית שלנו, ובהמשך הפך לזרם של מוזיקה ים-תיכונית, שקרובה יותר לערבית מלעברית. עליז עזיקרי נחונה בקול, שכיום קשה למצוא בין שלל הזמרות שלנו, והדר רצון-רותם, ממלאה בקולה הנפלא, החם והעשיר את תפקיד עליזה בצורה מופלאה. עליזה גדלה כיתומה בקיבוץ, לאחר שננטשה שם ע"י הוריה ונישאה בגיל צעיר לניסים עזיקרי. על-פי המחזה שכתב שלומי מושקוביץ, וביים נפלא צדי צרפתי, ניסים בגד פה פעם אחת, ולכן עזבה אותו, ואז נוצר הקשר בינו לאריס סאן. אריס לא גילה לה שהוא נשוי, והבטיח לה להתחתן עמה. כל זאת יצר את הופעותיהם הצמודות והמוצלחות באותה תקופה. עד שנכנסה להריון, והפרשה פורסמה בהעולם הזה עם הגילוי שהוא כבר נשוי. את תפקיד אריס סאן מגלם ארז רגב המקסים בצורה מושלמת, עם דמיון חזותי מדהים לאריס סאן ובקולו הנהדר, כולל המיבטא היווני. הצמד הם בחירה מושלמת ומהווים את העוגן של ההצגה. לצידם שידרגה הבימה את תפקידי המשנה - במקום השחקנים בוגרי הסטודיו של יורם לוינשטין הטריים, נבחרו רותם אבוהב לתפקיד העיתונאית הרכלנית, שמוסיפה מקיסמה ומשחקה המגוון למומנטים קומיים וסקסים כאחד בהצגה; גיא זוארץ כמפיק הטלוויזיה הנמרץ, שמפעיל את כל קסמו על אחותה של עזיקרי, כדי לשכנעה לספר לו את כל הסיפור לאמיתו, ולהעלותו כסדרה בטלוויזיה. וכך ההצגה נעה בין קטעי הריאליטי של המפיק והאחות (ורד פלדמן המצוינת מהבימה) לבין הקטעים המשחזרים את הרומן לטלוויזיה. לשאר התפקידים - של ניסים עזיקרי שכאן הוסב לסופר, שובץ אמיר הלל המצוין, שכמו כל הקאסט של הזמרות-הרקדניות בהופעות - נבחרו מקרב בוגרי מחזור 2008 ואילך של בית צבי, בשל קולם הנהדר. כמו אניטל אלבחר, נועה גודל, מרב הררי ואלינור פלקסמן - שכולן הופיעו במחזמר "קטס" המופלא, וכל הגברים בלהקה - רקדנים משובחים, וכולם ביחד עושים מההצגה מחזמר מושך, שצובט את הלב בסיפורו. את המוזיקה החיה משמיעה תזמורת מלהיבה, עם חיים רומנו האגדי על הגיטרה והבוזוקי. הכוריאוגרפיה של מוריה זרחיה קצת חטאה למוזיקה היוונית, כשלצד ריקודי סירטאקי, עיצבה יותר עינטוזים מזרחיים בני ימינו, שאולי ימצאו חן כעיני רוב הקהל, אך אינם נאמנים לרוח התקופה. מחזמר סוחף, מרטיט לב בסערת הרגשות ובסוף הטראגי, שהרפליקה האחרונה בו, של גיא זוארץ, עושה לו טויסט לכיוון האור, לחיובי. נתח חיים משלנו, עם מוזיקה כה אהובה ונפלאה, בביצוע נהדר. מחזמר קאלט ישראלי.