מי מפחד מגיבוי בענן?

מנקודת מבט טכנולוגית לחלוטין, לגיבוי מרחוק יש יתרונות רבים: גישה בלתי מוגבלת לשרתים שעליהם נעשה הגיבוי, וזמינות הנתונים מכל מקום, בכל זמן. רמת האבטחה גבוהה – המערכת שומרת מספר גרסאות אחרונות של המידע, ואף מבצעת כיווץ והצפנה של המידע המגובה. אחסון המידע נעשה בחוות שרתים מוגנות הכוללות אמצעי הגנה כמו מערכות אל פסק וגנרטורים. ובנוסף, על-מנת לתת ללקוח וודאות שגיבויים אכן מתבצעים כהלכה, נשלחות אליו הודעות אימייל אוטומטיות, שמאשרות את תקינות הגיבוי שבוצע. יחד עם זאת, מכיוון שהשירות מנוהל במלואו על-ידי ספק חיצוני, לבעל העסק יש הרבה פחות מעורבות, וכתוצאה מכך, פחות תחושת שליטה על נתונים יקרי ערך. מחשוב ענן (וגיבוי בענן בפרט), מייצג שינוי מחשבתי ותפיסתי. מבחינה מסוימת, הוא מערפל את הגבול הטבעי בין ה"פנימי-המוגן" לבין "החיצוני-העוין". אין ספק שבכל מקום שבו תהיה נחישות מספקת, כל מנגנוני ההגנה ייכשלו. לראייה, פייסבוק שנפרץ, גוגל שהושבת, הפנטגון שדלף והרשימה המכובדת הולכת ומתארכת, ואף מזינה את עמודי וויקיליקס. על השאלה מהי האופציה הטובה ביותר אפשר לענות בשאלה נוספת: מהי האופציה הגרועה ביותר? הניסיון מוכיח שאובדן נתונים ארגוניים הוא הנזק החמור ביותר, וכי עלות האובדן לא ניתנת לכימות. כך שאם שקלת לעבור לגיבוי בענן מומלץ לבדוק מספר ספקי שירותים ולבחור לפי רמת האמינות הכללית, שנות פעילות, שביעות רצון של לקוחות, ורמת המקצוענות שהוא מפגין – כל אלה הם פרמטרים חשובים, שמראים עם מי יש לך עסק.

בנוסף לסוגיות הרגילות של אבטחת נתונים, גיבוי בענן מציב רמה חדשה של אתגרים. התחום בכללותו עושה סימולציה למציאות של סביבת המחשוב המסורתית המוכרת – יש שרת אבל לא ברור היכן הוא ממוקם פיזית, יש גיבוי אבל מישהו לא מוחשי מבצע אותו, וכן הלאה. על-רקע זה, אפשר להבין את הספקות, ואת הסיבות לגישה המסויגת ניתן לחלק ל-2 קבוצות עיקריות:

• היבט "חיצוני" – למעשה, מחשוב ענן מעביר במידה רבה את השליטה על נתונים מהלקוח (בעל העסק) לספק שירותי הענן שלו. הספק הוא קבלן משנה חיצוני לחברה, כמו במודל עבודה ב"אאוטסורסינג". אפילו משימות בסיסיות כמו התקנות פיירוול יכולות להפוך למשימה שהיא תחת אחריותו של ספק שירותים בענן. המשמעות היא שלקוחות חייבים לבסס יחסי אמון עם הספקים שלהם. עבור לקוחות עסקיים זאת נקודה קריטית מכיוון שעסקים מבוססים במידה רבה על נתונים.

• היבט "בלתי נראה" - אמצעי אבטחת מידע, שבעבר היו מוחשיים ונראים לעין - נראים כעת כמו רעיון מופשט. בנוסף, בגלל שהענן הוא תשתית אחת משותפת למשתמשים רבים, קשה לעיתים להבין איך ניתן, פיזית, לאתר את הנתונים, כיצד נשמרת הפרדה בין הנתונים של לקוחות שונים, כיצד נשמרת הפרטיות וכו'.

מייקל קסנר, מומחה למערכות מחשוב, הציג נקודת מבט מעניינת במאמר ב"טק-ריפאבליק": "בגלל שאני טיפוס טכנולוגי, יש לי נטייה להסתכל על החיים בצורה בינארית - אין שום אמצע. אבל ככל שאני מתבגר, כך אני מבין יותר שהתשובות הן לא תמיד אחד או אפס. שוחחתי על כך עם חברי שעוסק בתחום מדעי-הרוח. הוא העמיד פני מופתע ואמר: 'אם כך, אני מניח שהשאלות הבלתי פתורות שלך קשורות ל'לא נודע' – לבני אדם!" במאמר שכתב קסנר, הוא הציג סדרת שאלות טכנולוגיות וביקש מהקוראים להגיב עליהן. מאוחר יותר, כשבחן שוב את הרשימה, הבין (להפתעתו) שהן כולן עוסקות ב"אמון". הוא גם הבין שללא אמון, לטכנולוגיה יש מעט מאוד משמעות.