|
|
| הרב אבישי מזרחי, הישיבה התיכונית פתח-תקווה: "עד היום מורים הקדישו בביתם שעות רבות לבדיקת מבחנים ולהכנת מערכי שיעור. את השעות הללו אף אחד לא ספר, וכעת עם יישום הרפורמה - נתוגמל עליהן" | |
|
|
|
ומנגד, הרב אבישי מזרחי מהישיבה התיכונית פתח-תקווה מספר כי בחדר המורים קיימת אווירה של התלהבות נוכח חתימת ההסכם, וגם הוא באופן אישי מביע תמיכה: "אני מרגיש שזאת בשורה גדולה למורים, להורים ולתלמידים. נכנסות שעות רבות למערכת, ואם עושים את החשבון, יחד עם מורי ההסתדרות מדובר על למעלה ממאה אלף מורים שצריכים לתת שש שעות פרטניות – ובסך הכול תוספת של 600 אלף שעות פרטניות בשבוע".
מעבר לתרומה לתלמידים, מתייחס הרב מזרחי גם לצד של המורים: "המורה לא מסיים את עבודתו בצאתו מבית הספר. עד היום מורים הקדישו בביתם שעות רבות לבדיקת מבחנים ולהכנת מערכי שיעור. את השעות הללו אף אחד לא ספר, ועם יישום הרפורמה נתוגמל עליהן". יחד עם זאת, הוא מתקשה לקבל את רעיון מענקי ההצטיינות: "העתיקו כאן דפוס ששייך לעולם ההיי-טק, וצריך לזכור שבתוך עולם החינוך זה קצת יותר מורכב. אני מסתייג מהנושא וחושש שהוא עלול ליצור תחרותיות שתסב הרבה נזק למערכת".
תומך נלהב נוסף של הרפורמה הוא אמנון אלדר, מנכ"ל רשת החינוך אמי"ת, המעסיקה כ-4,000 מורים. "אני קורא למורים לא להחמיץ את הרגע ולהצטרף! זאת הזדמנות פז לעשות שינוי גם כלפי עצמכם וגם כלפי מערכת החינוך", אומר אלדר בהתרגשות. לדבריו, במקביל לקיצוץ שעות ההוראה בשנים האחרונות, עלה רף הדרישות מהמורים להישגים לימודיים וחינוכיים. "אני, כראש רשת, יכול להעיד שעם השנים נוצר יותר ויותר עומס על המורים".
לדעתו של אלדר, ההסכם ייתן פתרון לבעיה זו: "אחת הבשורות שמביאה איתה הרפורמה היא השעות הפרטניות, אשר באמצעותן יוכלו המורים לסייע לתלמידים חלשים מחד ולקדם תלמידים מצטיינים מאידך". מובן שגם הכסף מדבר: "עם החלת הרפורמה והעלייה הדרמטית בשכרם של המורים, הם לא ייאלצו לחפש עבודות נוספות".
כמי שעומד בראשה של רשת חינוך דתית, אלדר מודע לבעיית שכר הלימוד הגבוה במוסדות אלה ומציע להשתמש ברפורמה לשם הפחתת התשלומים בחמ"ד (חינוך ממלכתי-דתי): "שעות רבות של לימודי יהדות ממומנות היום על-ידי ההורים, דבר שמייקר את שכר הלימוד. הרפורמה יכולה לתת הזדמנות לבחון מחדש את איגום המשאבים, כך שלמשל 'שעות סדר' שיש בישיבות תיכוניות תוכלנה להיכנס במסגרת השעות הפרטניות". בימים הקרובים מתכוון אלדר לפנות ליו"ר מנהל החינוך הדתי, ד"ר אברהם ליפשיץ, ולראשי רשתות חינוך דתיות נוספים כדי להציע להם את הרעיון.
|
|
ויחד עם הפתרונות שמביאה איתה הרפורמה, מצביע אלדר על בעיה בוערת במיוחד: "לא ייתכן שבאותו חדר מורים ישבו עובדי הוראה שמחזיקים ביד הסכמי שכר שונים! הבעיה הזו קיימת בבתי הספר השש-שנתיים (חט"ב+תיכון, ר"ו) כאשר מורי חטיבות הביניים החברים בהסתדרות המורים מלמדים במתכונת 'אופק חדש', ומורי התיכון שחברים בארגון המורים צפויים להצטרף ל'עוז לתמורה'". אז מצד אחד אלדר מברך את שר החינוך על הרפורמה החשובה, אך מצד שני הוא קורא לו בדחיפות "לאחד את תנאיהם של המורים במוסדות מסוג זה!"
נראה שקריאתו של ראש רשת החינוך הדתית אינה מנותקת מהמציאות. גורמים בכירים במשרד החינוך מסרו ל'מקור ראשון' כי "כיום, כאשר הן הסתדרות המורים והן ארגון המורים לוקחים חלק ברפורמה, אנו מובילים מהלך שבמסגרתו ישבו שני הארגונים במטרה לגבש הסכם שיהיה אחיד ומקובל על כולם". העניין נרמז גם בדבריו של שר החינוך במסיבת העיתונאים שהתקיימה בתחילת השבוע: "הרפורמה הזו היא עידן חדש במערכת החינוך וביחסים בין ארגוני המורים".
על-פי המתווה שהוצג לפני מספר ימים, המנהלים יעריכו מדי שנה את כלל המורים בהתאם למודל שתפתח הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך. בתום שנת הלימודים יקבלו מורים מצטיינים מענקים וקידום בדרגת השכר, ואילו במקרה ההפוך, תשמש ההערכה לפיטורים פדגוגיים.
בניגוד לאלדר, החושש ממערך התגמול הזה, יש מי שרואה בחיוב את העובדה שהרפורמה תיצור למורים מסלולי קידום על בסיס הערכה והצטיינות. עדית רובין, מורה ומרכזת תוכניות מצוינות בתיכון הרטמן בירושלים, מצדדת בתגמול כזה, ורק סבורה כי ההערכה צריכה לכלול כמה כלים, כדי שתהיה הלימה בין המטרות לבין דרכי היישום של התוכנית: "אני באופן אישי לא חושבת שההצלחה בבחינות הבגרות היא המדד החינוכי היחידי של מורה בבית ספר תיכון. יש מדדים ארוכי טווח שמסוגלים לבחון, מעבר לשינון של ידע, גם את הכנתם של התלמידים לחיים בוגרים. הצלחתו של המורה נבחנת לא רק בתוצאות הבחינות שישיגו תלמידיו, אלא גם ובעיקר ביכולתו לחנך אותם לגדול כאזרחים מעורבים, ביקורתיים ואחראים חברתית, המסוגלים לתרום לסביבתם".
לדעתה של רובין, בעת בניית מנגנון ההערכה יש לקחת בחשבון את פרמטר המשוב של התלמידים והוריהם על בית הספר, כנהוג במוסד שבו היא מלמדת, "דבר שישקף את יכולותיו של המורה לא רק ברמה הפדגוגית כי אם גם החינוכית".
|
|
ומנגד, טלי, נציגת ארגון המורים באחד התיכונים באזור המרכז, חוששת מהלא נודע: "יש עמימות גדולה לגבי ההסכם", היא אומרת. "עדיין לא הצלחתי למצוא פירוט מלא של פרטי הרפורמה, ולדעתי זו הסיבה שמורים עדיין לא פנו אליי, כנציגת הארגון, להביע את עמדתם לגבי התוכנית. כל תהליך המו"מ נערך ללא שיתוף המורים, ורצונותיהם לא נלקחו בחשבון. כשנכנסתי לאתר ארגון המורים, גיליתי שהפורום נסגר, ככל הנראה מיד עם חתימת ההסכם, דבר שמונע את היכולת שלנו לקיים שיח בין חברי הארגון!"
בהתייחסה לפרטים שכבר פורסמו היא אומרת: "מה שברור, שזו לא בשורה כזאת גדולה. זוהי אינה רפורמה אלא הסכם שכר קיבוצי". כחיזוק לדבריה מזכירה טלי את השביתה הגדולה ב-2007 שנמשכה כשלושה חודשים, ובמסגרתה קראו המורים להקטין את מספר התלמידים בכיתה, להחזיר שעות לימוד שקוצצו, לשפר את תדמית המורה בישראל ולפתור את בעיית האלימות בבתי הספר. "ברפורמה הזו אני לא רואה מענה לאף אחת מהבעיות הללו!", היא אומרת.
גם על ייעודן של תוספת השעות היא מותחת ביקורת: "הרעיון של שעות תומכות הוראה הגיוני ביסודו, אבל נכון להיום אין תנאים מתאימים: המרחב הפיזי לא תמיד מספיק, ובדרך כלל אין יותר ממחשב אחד בחדר המורים. צריך לדאוג לתנאים אלו עוד לפני שמכילים הרפורמה".
אך עם כל הביקורת, נציגת ארגון המורים סקפטית לגבי יכולתה שלא להצטרף לרפורמה: "כל הזמן אומרים שיש אפשרות בחירה, אך ברור לי שבעוד כמה שנים ההצטרפות לרפורמה תהפוך לנורמה ואפשרות הבחירה תבוטל".
בארגון המורים הודפים טענות אלו: "ההצטרפות לרפורמה הינה וולונטרית ולפיכך אין בכוונתנו לחייב אף מורה להצטרף אליה. בנוגע לפורום, סגירתו נעשתה כבר לפני חודשים ספורים בהעדר עניין של המורים". לגבי הטענה שהמו"מ נערך ללא שיתופם של המורים אומרים שם: "אנחנו לא יכולים לקחת איתנו את 50 אלף המורים החברים בארגון לפגישות מו"מ. המורים שמו את מבטחם בנו על-מנת שנדאג לרווחתם, ומתוקף כך אנו פועלים".
ההחלטה ליישם את 'עוז לתמורה' נתקבלה לראשונה עוד באוגוסט 2000 והופעלה כפיילוט בחמישה בתי ספר עד לשנת 2003. חנה מנור, מנהלת מקיף א' באשדוד שלקח חלק בניסוי, חושבת שיש ביכולתה של הרפורמה לפתור מגוון של בעיות. "עם הפעלת הפיילוט נרשמה עלייה מיידית בהישגי הילדים ובתוצאות הבגרות, ובמקביל ירידה ברמת האלימות", היא מספרת. לדבריה, "השינוי תרם גם למורים, שעיצבו תפישת עולם שלפיה התלמיד יכול לקבל עזרה גם מעבר לשעות הלימודים. זאת בשונה ממה שאני רואה בבתי ספר אחרים, שם למורים יש פחות מודעות".
בשבועות הקרובים יושלמו הניסוחים המשפטיים של הרפורמה, תוך כוונה לחתום על הסכם קיבוצי כבר במהלך הקיץ.
|
|
עקרונות הרפורמה 'עוז לתמורה'
▪ ▪ ▪
|
- תוספת שכר של 51.35% על-פי החלוקה הבאה: 42% בגין הרפורמה, 7.25% בגין תוספת הסתדרות, 2.1% בגין שחיקה.
- המורים יזכו למענקים על בסיס הערכה והצטיינות.
- שבוע העבודה יתארך מ-24 שעות ל-40: 24 שעות פרונטליות, 6 שעות פרטניות ו-10 שעות תומכות הוראה.
- המורים יחתימו כרטיס בשעון נוכחות.
- המורים יזכו לקידום, לקביעות ולתגמול על-פי מנגנון הערכה שייבנה על-ידי ראמ"ה ('הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך'). מחציתם יקבלו מדי שנה מענק הצטיינות.
- תוספות שכר יוענקו על בסיס פיתוח מקצועי.
- הליך הפיטורים הפדגוגיים יקוצר לשנה אחת במקום שנתיים.
- קביעות למורה חדש תוענק לפי מודל ההערכה.
- שינוי פיזי: יוקמו פינות עבודה וחדרים ללמידה בקבוצות.
|
|
