בחירת שם האתר
תפיסת השם - מבלי בדיקה האם השם חוקי כאמור, יכולה לחשוף את בעל האתר לתביעות משפטיות. רבים סבורים בטעות כי בחירת שם האתר היא דבר אקראי וכי ניתן ל"תפוס" כל שם אם הוא פנוי. האמת היא שדבר זה אינו נכון. שם אתר, גם אם הוא פנוי, יכול להיות סימן מסחרי רשום או מוכר היטב של חברה ישראלית או חברה זרה.
חוקיות תחום עיסוק
בטרם בניית אתר חדש - מומלץ לבדוק האם האתר שלכם פועל על-פי מודל חוקי וזאת עוד לפני בחירת שם האתר. בשנים האחרונות נבחנה חוקיותם של מודלים רבים באינטרנט למשל: אתרים שמבצעים ליקוט מודעות מאתרי אינטרנט מתחרים - כגון אתרALLJOBS , אתרים לשיתוף קבצים, אתרי הימורים, אתרים שמשדרים משחקי כדורגל ללא היתר ועוד. לא נוכל בסקירה זאת לבחון את כל המודלים כמובן אך נפרט מספר דוגמאות.
שיתוף קבצים: בארצות הברית נפסק כי אתרי שיתוף קבצים באינטרנט המאפשרים העברה של קבצים המפרים זכויות יוצרים יסגרו על-פי צו בית המשפט (המדובר על אתרים כגון: Napster, Grokster, Limewire).
הימורים: בישראל כמו בארצות הברית ובמדינות נוספות חל איסור להפעיל אתרי אינטרנט המשמשים להימורים וחל איסור על הגולשים להשתתף ולהמר בהם. עבירה על החוק מהווה מעשה פלילי. אתרי הורדות סרטים פיראטיים: גם אתרים המפנים בלינקים לאתרים לא חוקים (כגון לאתרים לאתרי סרטים פיראטיים) הינם בלתי חוקיים כמו גם האתרים הפיראטים עצמם.
תקנון האתר ואחריות המשתמשים
תקנון האתר הוא מעין "פוליסת ביטוח" של כל אתר. בתקנון, בעל האתר מגדיר את תנאי השימוש של הגולשים באתר ואת תנאי הפטור שלו מאחריות. חשוב מאד לנסח את התקנון בקפידה. ישנם אתרים בהם אורכו של התקנון הינו עמודים רבים וכמובן שיש להתאים את תוכן התקנון לפעילות המתבצעת באתר ולחוקים של המדינה שאליה מופנה האתר. מומלץ גם לחייב את הגולשים לאשר באופן אקטיבי כי קראו והסכימו לתקנון.
במידה והאתר מאפשר גם לגולשים להעלות תכנים, התקנון הינו המסמך המשפטי המחייב את הגולש להעלות תכנים חוקיים בלבד, להזהירו לא להעלות תכנים המכילים לשון הרע או תכנים המפרים זכויות יוצרים וכיו"ב. כמו-כן, זהו המקום שבו מצהיר בעל האתר כי אינו אחראי לתכנים המועלים על-ידי הגולש. אלה הם מקצת בלבד מהסעיפים החשובים בתקנון.
זכויות יוצרים
מרבית התכנים המקוריים המופיעים באתרי אינטרנט מוגנים, בזכויות יוצרים. הכוונה לתמונות, לטקסטים, קליפים, שירים, עיצוב האתר, הלוגו ועוד. רק היוצר של התכנים הנ"ל זכאי לעשות שימוש או מיסחור שלהם באינטרנט. ועל כן, כל העתקה (כולל הורדה של שירים וסרטים ), ללא הרשאה מפורשת של היוצר או בעל הזכות, עלולה להוות הפרת זכויות יוצרים. יצויין כי בניגוד לאמונה הרווחת בציבור, לא ניתן להעתיק מאמרים מאתרי אינטרנט, גם אם מאזכרים את שם הכותב ואת שם האתר, ללא רשות.
הדבר היחידי שמותר לעשות הוא מה שמכונה "שימוש הוגן" וגם זאת למטרות מוגדרות כגון לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, או הוראה ובחינה על-ידי מוסד חינוך.
הסכמים מול ספקים (בניית אתר, עיצוב אתר)
ההחלטה לבנות אתר אינטרנט, צריכה להיות מלווה בהסכמים מסודרים בכתב עם בונה האתר, מעצב האתר וכל הספקים הנוגעים בדבר. לצערנו, נתקלנו במקרים רבים של אתרים שעלו על שרטון ונתקעו בבניתם מאחר שלא היה הסכם מסודר עם גופים אלה.
על כן, במידה ואתם בעלי אתר אינטרנט, עליכם לערוך הסכם ולדאוג למשל לכך, שכל הזכויות על התכנים יהיו שייכות לכם. כמו-כן, מומלץ מאד לקבוע לוחות זמנים מסודרים לעבודה, ומנגנון מהיר לישוב סכסוכים. באתרים רבים נהוג לתת קרדיט לבונה האתר. מומלץ להסדיר גם נושא זה מראש בחוזה וגם את השאלה האם בונה האתר יוכל להציג את האתר בתיק העבודות האינטרנטי שלו.
לשון הרע ופגיעה בפרטיות
לשון הרע מוגדר בחוק איסור לשון הרע כדבר שפרסומו עלול (1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצידם. (2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסות לו. כללי לשון הרע חלים גם באינטרנט. האם יחשוף בית המשפט את זהותו של אדם המוציא לשון הרע במעטה אלמוניות? - התשובה נכון להיום היא לא וזאת נקבע לא מכבר בפסק הדין המפורסם של בית המשפט העליון בעניין רמי מור. מה שניתן לעשות זה להגיש תלונה לחקירה במשטרה, כל זאת, עד שהכנסת תתיחס לסוגיה.
חוק הגנת הצרכן
דיני הגנת הצרכן נועדו לתכלית שהינה שקיפות מלאה, מתן מידע ללא סייג ופירוט מלא וזאת בכדי שהצרכן יוכל לכלכל את צעדיו בהתאם כאשר ברשותו נמצא כל המידע. מטרת החוק היא להגן על הצרכן מפני עושק, הטעיה, מעשי מרמה, ולדאוג לכך שלצרכן תהיה כל אינפורמציה אפשרית על פרטי העסקה וטיבה. בכדי להשיג זאת, בחוק נכללת בהרחבה חובת הגילוי. בחובה זו ישנו איסור להטעות את הצרכן, לנצל את מצוקתו, חולשתו הגופנית או הנפשית של הצרכן או את אי ידיעתו של השפה. כמו-כן אסור להפעיל כל השפעה בלתי הוגנת על הצרכן.
תחולת חוק הגנת הצרכן על עסקות דרך האינטרנט
בפסיקה נקבע כי, חוק הגנת הצרכן חל גם על אתרי אינטרנט ולקונה זכות לדרוש את קיום העסקה במחיר הנקוב שנקבע.
כמו-כן נפסק כי כאשר חלים דיני הגנת הצרכן שהם דינים שלא ניתן להתנות עליהם (דינים קוגנטיים), הם יגברו על דיני החוזים הרגילים, אפילו אם הלקוח הסכים להליך אחר.
פסק דין זה הוא אזהרה לכל בעל אתר אינטרנט מסחרי, המתריע בפניהם כי חובתם לבדוק את התנאים שהם קובעים בתקנון אתר האינטרנט שלהם ואת התאמתם להוראות חוק הגנת הצרכן. הימנעות מכך עלולה להביא לידי תביעות, חבויות ובעיות אחרות.
הנחיות מיוחדות לאתרי מסחר אלקטרוני שיש לשים בתקנון
חוק הגנת הצרכן מסדיר את זכותו של הצרכן לבטל עסקת מכר מרחוק.
"מכר מרחוק": מתייחס למגוון רחב של עסקות אפשריות הכוללות מכירת נכס או מתן שירות ללא נוכחותם הפיזית של הצדדים באמצעות שיווק מרחוק למשל באינטרנט, טלפון, פקס וכו'.
שימו לב: על המוכר לרשום בתקנון כי זכותו של הצרכן לבטל את העסקה כמו גם תנאים נוספים אשר יחולו עליה וכן את פרטיו שמו וכתובתו וכן התכונות העיקריות של הנכס, היצרן, הארץ בה יוצר הנכס, מחיר הנכס כולל גם הוצאות הובלה באם ישנן, מהם תנאי התשלום הנדרשים ומועדי האספקה הצפויים, עד מתי הצעתו בתוקף ומהם תנאי האחריות.
זכות הביטול
בעסקת מכר מרחוק למכירת נכס, הצרכן רשאי לבטל את העסקה מיום עשיית העסקה עד 14 יום מיום קבלת הנכס או מיום קבלת המסמך המכיל את הפרטים המפורטים לעיל. וזאת לפי המאוחר מבין השניים.
בביטול של עסקת מכר מרחוק, המוכר מחויב להחזיר לצרכן בתוך 14 ימים מהודעת הביטול את אותו חלק ממחיר העסקה ששולם על-ידי הצרכן, ולא לגבות את היתר. המוכר רשאי לגבות מהצרכן דמי ביטול בשיעור של 5% מגובה העסקה או 100 ש"ח הנמוך מביניהם.
תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה) תשע"א - 2010 : קובעות את התנאים שבהם צרכן רשאי לבטל הסכם ולקבל בחזרה את כספן. כמו-כן, קובעות התקנות את אופן החזרת התמורה, האם חלים דמי ביטול ומהם המקרים בהם אין זכות ביטול לצרכן. תקנות אלה מחייבות
כמובן גם את המכירות באמצעות אתר האינטרנט.
מכות משפטית במקרה של תביעה
לאור העובדה כי רשת האינטרנט חוצה גבולות גיאוגרפיים, נשאלת השאלה באיזה בית משפט יש להגיש תביעה כאשר מתבצע באינטרנט מעשה המהווה עילה לתביעה. לשאלת הסמכות הבינלאומית באינטרנט יש פתרונות רבים, להלן חלק מהאפשרויות:
- הכרעה לפי מיקום העסק ו/או מיקום השרתים בהם מאוחסן האתר ומתבצעת הפעילות.
- הכרעה על-פי מקומו של הלקוח/הנפגע.
- הכרעה לפי השאלה האם עשה האתר "עסקים עם אזרחי המדינה".
באשר לשאלת הסמכות המקומית: על-פי הפסיקה, הסמכות המקומית משתרעת על תחומי כל הארץ.
חשיבות הפניה לעורך דין
סקרתי לעיל בקצרה כמה מהנושאים החשובים ביותר שיש להכיר בעת הקמת אתר אינטרנט ובזמן ניהולו. אין בסקירה תמציתית זו כדי להיות ממצה והיא אינה מהווה תחליף לייעוץ משפטי אלא נועדה בכדי לתת הבנה כללית בלבד. חוקי האינטרנט והפסיקה הינם דינאמיים ונמצאים בהתפתחות מתמדת. בדיוק כמו לפני כל עסקה חשובה אשר אתם עומדים לבצע, אנו ממליצים לכם לפנות לייעוץ אישי לעו"ד המתמקצע בתחום לקבל יעוץ ראשוני. 