במשך שנים יכולנו לשמוע קולות שמדברים על קיצור ימי החופש הגדול. מזמן כבר נשמעו תלונות הורים על חופשה ארוכה מדי, שגורמת לילדים שעמום גדול בשל הזמן החופשי הרב שעומד לרשותם, כשבסוף הדבר הופך לנטל על ההורים. נשמעו גם דעות מצד מערכת החינוך עצמה ומצד גורמים נוספים.
בימים האחרונים הועלתה שוב סוגיית קיצור החופש הגדול, בשל החלטת משרד החינוך לקצר את החופש ולהתחיל את שנת הלימודים כבר ב-26 באוגוסט. דעות רבות נשמעו עקב החלטה זו, בעיקר התנגדויות. נשמעו התנגדויות בעיקר מכיוון המורים שחופשתם מתקצרת וכמובן מכיוון התלמידים עצמם הזועמים על קיצור חופשתם, כצפוי. אותי באופן אישי מאוד מטריד עניין שנתקלתי בו לפני כמה ימים: התנגדות מורי החינוך המיוחד.
כידוע, למורים אלו אין חופשות רבות במהלך השנה, לפחות לא כמו אצל המורים בחינוך הרגיל. בחינוך המיוחד לומדים במהלך כל השנה פרט לשבתות ולחגים (יש לציין שגם הם לא כוללים את ימי חול המועד בחג הסוכות ובפסח). בחופש הגדול עצמו יוצאים בחינוך המיוחד לחופש רק ב-15 באוגוסט, מה שמשאיר למורים חופשה של שבועיים בלבד. בחופשה זו הם אמורים להתארגן לקראת השנה הבאה ולצבור כוחות לקראת עוד שנה של עבודה אינטנסיבית ולעתים אף שוחקת ביותר.
מהי המשמעות של קיצור שבועיים אלו לשבוע ויומיים בלבד?
על-פי דברי מורה בחינוך המיוחד, הקיצור הוא משמעותי ביותר. הפגיעה החמורה שעלולה להיגרם עקב הקיצור היא לא רק פגיעה במורי החינוך המיוחד, אלא אף בתלמידים עצמם. החוסר בהחלפת כוחות, במנוחה וברגיעה של המורים במהלך החופש יכול להתבטא בחוסר יכולת התארגנות לשנה החדשה ובמורים שחוקים חסרי מוטיבציה ואנרגיות - מה שפוגע בסופו של דבר בתלמידיהם.
בנוסף, ציינה מורה אחרת, למורים בחינוך המיוחד קשה מאוד לקבל חופשה במהלך השנה. שלא כמו במקומות עבודה אחרים בהם העובד יכול להחליט על חופשה כרצונו, חיסרון של כל מורה בחינוך המיוחד הוא משמעותי ביותר. הסיבה לכך היא שבדרך כלל לילדים בחינוך המיוחד לוקח זמן להתחבר למורה מסוים ולאחר שנוצר קשר קשה מאוד להתנתק ולהתרגל למורה מחליף במקום המורה שלא נוכח. בנוסף, שלא כמו בכיתה רגילה בה מלמד מורה אחד על מספר די גדול של תלמידים, בחינוך המיוחד ישנה עבודה פרטנית הרבה יותר, הלמידה היא בקבוצה קטנה בהרבה יותר, יש קשר אישי יותר ולוקח זמן להבין את בעיות התלמיד ואת הדרכים לעזור לו, ולכן גם מסיבה זו כל חיסור של מורה מורגש באופן מיידי.
האחריות הכבדה של המורים להיות נוכחים באופן מלא ככל שניתן בימי הלימודים היא נטל כבד בפני עצמו. האם ייתכן שמורים אלו "ייענשו" פעמיים וגם החופש הפורמלי שלהם ייפגע?!
אם אנחנו מסתכלים על התמונה שוב, מנקודת מבטם של המורים בחינוך המיוחד הדברים נראים אחרת לגמרי. לפני הטענות של ההורים, התלמידים והמורים בחינוך הרגיל אנחנו צריכים להפנות את תשומת לבנו ואת תשומת לב מקבלי ההחלטות ולראות את הפגיעה החמורה שעלולה להיגרם למורים בחינוך המיוחד.
ייתכן שיימצא פתרון אחר כמו יציאה מוקדמת יותר של מורים אלו לחופשה, אבל כל עוד לא הוחלט על פתרון כזה או פתרון הולם אחר, אין שום הצדקה לקיצור המשמעותי הזה. למורים אלו שנותנים את כל-כולם במהלך השנה למען עבודת קודש זו, לא מגיעה שום פגיעה בחופשתם.
