עם פרסום ההחלטה לדחות את מועמדותו של פישר, אמר הנגיד הישראלי כי ימשיך לכהן בתפקידו כנגיד בנק ישראל "בשמחה ובגאווה". הוא כמובן הביע צער על ההחלטה ועל כך שנמנעה ממנו האפשרות להתמודד.
אבל זה לא כל-כך פשוט. ברור שבישראל מרוצים שהנגיד פישר נשאר בתפקידו. אבל השאלות שהתעוררו לאחר שנודע על החלטתו להתמודד על התפקיד הבינלאומי החשוב – לא קיבלו מענה. גם לא יקבלו.
האפשרות שפישר ישאף לקבל תפקיד בינלאומי בכיר ויוקרתי לא באה כהפתעה כאן. הערכות על כך נפוצו כבר זמן רב. ערב מינויו לקדנציה שנייה לתפקיד של נגיד הבנק המרכזי, עלתה בדיון הציבורי האפשרות הזאת ונשאלה השאלה אם הנגיד מתכוון לכהן את מלוא תקופת חמש השנים של הקדנציה או ש"יפזול" החוצה. פישר הבטיח שהוא יישאר כל התקופה. פישר לא עמד בפיתוי. אבל נוכח החשיבות של תפקיד מנכ"ל קרן המטבע והכישורים הענייניים שיש לו למלא בהצלחה תפקיד יוקרתי זה, אין לבוא אליו בטענות.
כל זה לא משנה את העובדות. פישר, אחרי המועמדות והפסילה, אינו פישר שלפני.
עכשיו נוספה לדימויו היוקרתי והמצליח, גם העובדה שכשל במרוץ. זה אינו מוסיף ליוקרתו. חשוב מזה – עכשיו נותרה פתוחה השאלה האם בכך הסתיים העניין, או שפישר ימשיך לשקול אפשרויות נוספות להתמנות לתפקידים בינלאומיים אחרים. חובת ההוכחה על הנגיד. היא לא תהיה קלה על-רקע מה שקרה. חוסר-ודאות אינו בריא לשום כלכלה, גם לא למשק הישראלי. האירוע שיצר
סטנלי פישר בהגשת מועמדותו, יצר כבר חוסר-ודאות כזה. אומנם לזמן קצר, אבל החשש יישאר מרחף באוויר.
עוד דבר – שר האוצר שטייניץ בוודאי מרוצה מהמצב שנוצר. מכאן ואילך יהיה לו קל יותר להתמודד עם סטנלי פישר, שדי האפיל עליו עד כה. פישר ודאי יודע זאת.
