מהנתונים שפרסמה לאחרונה הסוכנות הבינלאומית לתעבורה ימית עולה כי מספר התקיפות הפיראטיות בעולם גדל ברבע הראשון של השנה ביותר מפי שניים לעומת התקופה המקבילה אשתקד. 97 אירועים מתוך 142 התרחשו ליד חופי סומליה. הפיראטים בסומליה תקפו ברבע הראשון של השנה 15 אוניות. נכון לסוף חודש מרץ, הם החזיקו ב-596 בני ערובה וב-28 אוניות. השנה מתאפיינת גם בתעוזה גוברת של הפיראטים שלא נרתעים מלתקוף אוניות ענק. ברבעון הראשון נשבר שיא חדש: 37 מכליות דלק הותקפו ליד חופי סומליה.
כנופיות הפיראטים בנויות מחומר אנושי מגוון. יש דייגים לשעבר שנותרו מובטלים עקב השתלטות תאגידי הדיג העולמיים על הענף המקומי. גם ותיקי הג'יהאד באפגניסטן ובמזרח התיכון תורמים מניסיונם. אך בסומליה אוהבים להילחם גם בלי קשר לאידיאולוגיה, לכן אפשר לפגוש בין הפיראטים גם סתם שכירי חרב לשעבר. יתרונם הגדול הוא השליטה באנגלית שמאפשרת לכנופיות לנהל משא-ומתן עם צוותי האוניות החטופות.
האוכלוסיה הסומלית כלל אינה משתמשת במונח פיראטים, בעיניה מדובר ב"פקחים ימיים". לפי הגרסה הסומלית, ספינות הדיג הזרות, במיוחד מסין ומהודו, שודדות את המשאב הלאומי - הדגים. במדינה המונה 10 מיליון איש ורוב שטחה הוא מדבר זהו מקור פרנסה כמעט יחיד. לכן מבחינת הסומלים, הפיראטים רק גובים קנס ממי ששודד אותם אף על-פי שהכנופיות כבר פועלות הרחק מחופי המדינה ואינן מסתפקות בתקיפת ספינות דיג. בעיני הסומלים כולם אימפריאליסטים ואויבי האומה. "הקנסות" מתחלקים בין "הפקחים" ומגיעות לכ-3,000 דולר לאיש כשמדובר בתקיפת ספינות דיג ועד 10,000 דולר במקרה של אוניית משא או מכלית דלק.
בשנים האחרונות התפתחה תופעה חדשה בסומליה. בערי נמל שונות נפתחו בורסות להשקעה בשוד ימי. כ-75 כנופיות מגייסות נכסים ממשקיעים מקומיים. המשקיעים תורמים כסף, סירות, נשק וציוד. בתמורה הם מקבלים דיבידנדים מהכנסות לאחר תקיפות מוצלחות. לדוגמה, אישה סומלית שמסרה לרשות הפיראטים את המרגמה שלה, קיבלה פרמיה בסך 75 אלף דולר.
חטיפת אוניות אינה מבצע מסובך במיוחד עבור הפיראטים הסומלים. סירות גומי מהירות צצות משום מקום ונצמדות לדופן האונייה הנחטפת. הפיראטים היושבים בסירות זורקים חבלים עם קרסים או משליכים סולמות לעבר הסיפון. חמושים בנשק אוטומטי ובמרגמות הם קופצים פנימה ומכריחים את צוות האונייה לשנות את מסלולה ולנוע לעבר חופי סומליה. לפעמים הפיראטים מסתפקים רק בשוד המלחים ומשחררים את הספינות לדרכן.
המגעים לשחרור האוניות החטופות מתנהלים בערים הנינוחות במערב, הרחק מהמדבר האפריקני. בעלי הספינות והמשא מיוצגים על-ידי חברות המתמחות בביטחון ימי, הפיראטים מיוצגים על-ידי נציגי הפזורה הסומלית המשתייכים לאותן חמולות. המתווכים מקבלים כמחצית מהכופר, השאר מועבר לסומליה בערוצי חוואלה, שיטה איסלאמית להעברת כספים העוקפת בנקים ורשויות.
ההכנסות של הפיראטים בסומליה מגיעות לעשרות מיליוני דולרים. יש המעריכים את סך הכופר המשולם להם בכשליש מההכנסות המגיעות מהיבוא המקומי. בשנת 2008 עמדו הכנסות הפיראטים על כ-50 מיליון דולר במחוז הבדלני פונטלנד לבדו. לשם השוואה, תקציב הממשלה המקומית באותה שנה גירד בקושי את ה- 20 מיליון דולר.
ספינות דיג זרות חוששות להתקרב לחופי סומליה, מה שגורם לצמיחה מחודשת של הדיג המקומי. הפיראטים הפכו את כפרי הדייגים הנידחים למקומות תוססים. וילות מפוארות וג'יפים חדשים הפכו למחזה נפוץ, חנויות ומסעדות חדשות נפתחות חדשים לבקרים, אינטרנט וטלפונים ניידים חודרים לחיי האוכלוסיה שרק לא מזמן הייתה מרוחקת מכל סממן של קדמה.