עוד משכבר הימים, הרבה לפני כך שזכינו בארצנו לממשלה תומכת ואוהבת הדואגת לכל אזרחיה, התלבטנו ארוכות בנושא שאלת הדיור - האם לקנות קוטג' על-מנת להנעים את חיינו או אולי כדאי לשכור?. טובי הכלכלנים הביעו דעה בעניין - היו שטענו כי עדיף ולקנות ואילו אחרים גרסו ששכירות זה הפתרון הנכון.

אז מה קרה בינתיים?

בימים אלו אנו עדים להתקרבות נוספת לקראת הצגת בדיוק אותה שאלה - "האם לקנות או לשכור קוטג'"? - אלא שלא עוד בעסקת נדל"ן עסקינן אלא בגבינה לבנה! כן - בגבינה לבנה! המחירים של המוצר שאנו כה אוהבים לצרוך עולה בהתמדה ואנו ממשיכים לשלם. מתוך רצון לאתר את ההיבט החיובי של סיפור עליית מחירי הקוטג' (הגבינה), קרה דווקא משהו יפה. זו הפעם הראשונה, לפחות כך נראה כרגע, שהציבור באמת כועס ומוכן, בנוסף על דיון בנושא ביום שישי בערב על הכורסא בבית (דירה 3 חדרים ולא קוטז'), גם לעשות משהו - "חרם צרכנים". זה בהחלט יכול לעבוד ורבים המקומות בהם זה הצליח. זה גם לא קשה במיוחד שכן יש אלטרנטיבות שאולי לא זהות אך בהחלט דומות. הבה נסתפק בגבינה לבנה אחרת ויש הרבה כאלו ואפילו טעימות. אני נגד קביעות של 100% אך סביר ביותר שלאיש מהצרכנים לי יגרם נזק אם יאכל גבינה לבנה אחרת תקופת מה ואולי היצרנים יבינו כי יש בעיה אמיתית במחיר הגבוה אליו הגיעה גבינת הקוטז'. לפחות - הבה ננסה ואם נצליח, זה בהחלט יהיה פתח לפעילות דומה נוספת ואין צורך במאמץ על-מנת לאתר מוצרים נוספים שאולי ניתן להוזילם באמצעות חרם צרכנים (מים; דלק; שיחות בסלולארי; מכוניות ועוד). הצד השני של המטבע הוא בהפניית השאלה לממשלה שאם זכור לי היטב, חלק מתפקידיה זה לדאוג לאזרחיה. אינני סבור שפיקוח על מחיר הקוטז' הוא הצעד הנבון אך מתן אפשרות לכוחות השוק לפעול יכול בהחלט להביא להוזלה המתבקשת. כמובן שכוחות השוק אינם יכולים לפעול בחופשיות. על-מנת שיוכלו לעשות כן, כדאי להתחיל בפיזור מועצת החלב - מי צריך שיקבעו מיכסות לייצור חלב. שכל אחד ייצר כמה שהוא רוצה ואני בטוח כי אם למישהו לא ימצא קונה, הוא גם לא ייצר עוד חלב. בנוסף, מן הראוי לטפל במכסים על מוצרי גבינה מיובאים. תחרות אינה אמיתית אם יש מכס כה גבוה על מוצרי חלב שונים. הטוב ביותר לצרכן זה שילוב של חרם צרכני חד ומאידך, קריאה לממשלה לדאוג לתחרות אמיתית שכן רק שכזו תביא להוזלה.