כדי לחסוך לכמה ממבקשי נפשי כמה פעימות מקלדת, אקדים ואומר: אני לא חבר בלשכת עורכי-הדין. יחד עם זאת, אני חותם כעורך-דין, ומי שרוצה להתווכח על כך - שיפרסם מאמר נפרד משלו, ואני אטקבק לו, בנפש חפצה. במקום הזה הוא יכול רק לרקוד טנגו עם עצמו.
ביום ג' השבוע תתקיימנה הבחירות למוסדותיה של לשכת עורכי-הדין.
אני קורא לכל עורכי-הדין להחרים את הבחירות.
הכל כבר יודעים שהלשכה אינה רלוונטית לעורכי-הדין, דבר המשתקף בשיעורי ההצבעה ההולכים ופוחתים - אבל זה עו"ד לא הכל. בבחירות האלה - יותר מאשר אי-פעם בעבר - מתברר כי
גם ההתמודדות עצמה כבר אינה רלוונטית - לא ללשכה ולא לציבור עורכי-הדין.
עם תחילתה של מערכת הבחירות הזאת פניתי לכל המתמודדים שידעתי על הצגת מועמדותם, והזמנתי אותם להשיב על שאלות הנוגעות ללב-ליבו של המקצוע,
אבל אף אחד לא קם להשיב על השאלות שלי.
במדור המיוחד שפתחתי לצורך זה באתר שלי,
האתר של קימקא הידוע (ויש אשר יוסיפו: לשמצה) תמצאו את כל השאלות, וכן תמצאו בו גם כמה מאמרים רלוונטיים לבחירות האלה וללשכה כולה,
וגם אליהם אף מתמודד לא מוכן להתייחס.
אתן רק כמה דגימות-אקראי, מהזיכרון:
- האם לקיים משאל בין חברי הלשכה בדבר המשך חובת החברות בלשכה? השאלה הזאת נוסחה בגירסה המינימלית ביותר, כי יכולתי גם לשאול את המתמודדים אם הם בעד החובה, או נגדה, אבל גם הגירסה המינימלית כבדה על כתפיהם: שיגידו כן, שיגידו לא, אבל אפילו את זה הם לא מוכנים להגיד.
- מה דעתכם להעביר את ההגנה על ענייניהם המקצועיים של עורכי-הדין מסעיף 3 לחוק הלשכה (פעולות הלשכה שברשות) לסעיף 2 לחוק (פעולות-החובה של הלשכה)? למי שלא יודע: לפי המצב המשפטי דהיום הלשכה אינה חייבת - אלא רק "רשאית" - להגן על ענייניהם המקצועיים של חבריה! אף מועמד לא מוכן להביע דעה.
ואלה, כאמור, רק "דגימות".
קיראו את הפרסומים של המתמודדים:
סיסמאות נבובות המתאימות למעברת זרנוגה גימ"ל - לא לעורכי-דין, אבל כאשר ביקשתי מהם הבהרות -
אפילו למה הם-עצמם מתכוונים, אף אחד לא היה מוכן!
ולסיום, קיראו את מאמרי המצוין (והצנוע, לא לשכוח!)
[קישור], אשר דן בהליכי המשמעת השערורייתיים נגד עו"ד שמואל יוסף,
אשר הושעה לשנתיים וחצי בגלל שמילא בנאמנות את חובתו המקצועית ללקוחתו.
לקרוא ולא להאמין עד כמה הלשכה מתעמרת בחבריה, במקום להגן עליהם.
אני קורא לכל חברי לשכת עורכי-הדין להחרים את הבחירות למוסדותיה - אולי זה יעורר את חברי-הכנסת להבין כי המוסד הבולשביקי הזה עבר זמנו.
אני לא יודע לכמה מחברי הלשכה יגיעו דבריי אלה, ולכן אני מזמין כל אחד מכם
להפיץ את קריאתי זו לכל חבריו.
