חולבים אותנו - עד כמה ועד מתי?

מעל דפי העיתון גלובס התבשרנו (20.6.11) שהישראלים משלמים בעשרות אחוזים יותר מאשר אזרחי מרבית מדינות המערב, מדינות אליהן רובנו רוצים להידמות. אם מתעמקים במספרים, הרי שהפער הוא אף גדול יותר (לרעתנו), שכן לא נכון להשוות מחיר ללא התייחסות להכנסות. אם מוצר מסוים מחירו כפול אצלנו לעומת מדינה מסוימת, אך השכר הממוצע אצלנו הוא מחצית מהשכר הממוצע באותה מדינה, הרי שערכו האמיתי של המוצר לצורך השוואה הוא שמחירו אצלנו גבוה פי ארבעה מהמחיר במדינה שמעבר לים. וקצת לפני הדיון באפשרויות השונות העומדות בפנינו אם רצוננו לשלם פחות עבור מוצרי צריכה שונים, כדאי לציין כי המגמה הכללית של עלייה בצריכה נשענת כנראה על כסף שחור, שכן אנשים בכל זאת קונים - בעיה בפני עצמה וכדאי להתייחס גם אליה. נדמה לי שאין צורך ביום לימודים ארוך על-מנת להציג את החלופות השונות הקיימות בכל הקשור להוזלת מחירים. בסך-הכל, זה לא מסובך: או שמפקחים על מחירי המוצרים או שדואגים לתחרות אמיתית בין היצרנים, היבואנים והקמעוניים או שלא קונים עד שהמחיר ירד. אם נשאל חמישה כלכלנים, יש להניח שנקבל לפחות שש תשובות. כנראה - כמו תמיד - שהאמת נמצאת באמצע או במילים אחרות - יצירת תחרות חופשית אמיתית בשילוב עם מרד צרכנים ואולי, ורק אולי, גם קצת פיקוח במקרים קיצוניים לפחות עד שהמהלכים ליצירת תחרות חופשית אמיתית יבשילו. אז אם זה כל-כך לא מסובך, למה זה לא קורה? אולי יש המעוניינים במחירים גבוהים? אולי אלו החברות המייצרות, מייבאות או מוכרות את אותם מוצרים? אולי הלחצים שהן מפעילות על הממשלה מונעים מזו האחרונה לבצע את המהלכים הדרושים ליצירת התחרות? אולי זו הממשלה עצמה שגובה יותר מיסים ככל שהמוצר יקר יותר? אני חוזר כמה שנים אחורה (די הרבה) ונזכר באחת מההרצאות בכלכלה בפקולטה למנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב - מקרה שהיה כך היה: בתום 50 דקות הרצאה על מהלכים כלכליים שונים הנדרשים לשיפור כלכלת ישראל, באותו קטע שממנו כבר מריחים את סוף ההרצאה ומדמיינים את ריחות המזנון הסמוך, פונה המרצה לסטודנטים: "יש שאלות?"... הרמתי יד בהיסוס ושאלתי: "באם זה כל-כך פשוט, למה זה לא עובד?". חשב לרגע המרצה וענה: "זה בגלל שיש פוליטיקה במינון גבוה בפעילות הממשלה, לרבות בפעילותה הכלכלית". עניתי: "אם כך, למה אנו לומדים כלכלה. עדיף ללמוד פוליטיקה" (לא קיבלתי תשובה - מועד ההרצאה תם). עד שלא תהיה הנהגה חזקה, הנהגה שבאופן חד-משמעי תעדיף את טובת הציבור הרחב על פני כל שיקול אחר, כנראה שהבעיה לא תבוא על פתרונה. אם נפנים את זה, נבין מהר שהדרך היחידה האפשרית היא בהצבעה ברגליים - להחרים מוצרים היקרים משמעותית מאותם מוצרים במדינות אחרות הדומות לנו בפרמטרים שונים. ישיבה בסלון בימי שישי בערב והורדת דמעות על מחיר הקוטג' או הדלק לא תוזיל את מחירי מוצרים אלו.