|
1 |
|
| |
לא-אחת, אנו נתקלים במורים, שאינם יודעים לקרוא נכון(משמע:לא-מבינים)את סגנון עגנון לאמיתו.כאשר ניתנת להם ההזדמנות להקריא קטע-(לדוגמא)מ"תמול שלשום":תאורי הפריטים-והפרטים הלשוניים, בחדרו של חמדת. על סביבת מגוריוושכניו. עם סיפוריו-בסגנון המיוחד לו, השופע חוכמה,בשפת עברית לא מקובלת בשיחות, גם בספרות היום-יומית.
נתקלים בתופעה:בסיורי שטח-בשכונות,בהרצאות,גם בשיעורים.
יש מקום, לתיקון!
*)כותב-התגובה,היה מעונין בספר הנזכר למעלה.
אך נבצר ממנו לרכשו, מחוסר פרטים:שם הוצאה וכו'. תודה ! |
|
|
|
|
|
|
 סגור |
כתוב תגובה ל-
מוטי קופר |
|
|
2 |
|
| |
ענותך תרבני, לשאול אותי מה דינם של ילדי נישואי תערובת, שהוריהם גם האב וגם האם רוצים לרשום את ילדיהם כיהודים. אנוכי את שלמי אמוני ישראל, ששלמים ונאמנים לתורה, כפי שפירשוה חז"ל ונקבעו דבריהם בשולחן ערוך. ואין לי לא להוסיף על דבריהם ולא לגרוע מדבריהם כלום.
וכך מובא באנציקלופדיה – Ynet
באותה נשימה הביע הסופר הדגול תמיכה ברעיון ההפרדה בין דת למדינה, אשר "לעת עתה הן כשתי שכנות שאינן נוחות זו לזו". לטעמו של עגנון התבטא כמובן מושג ההפרדה לא בהתעלמות הרשויות מחוקי הדת, כפי שמפרשים רבים מושג זה בימינו, אלא בהימנעות של רשויות המדינה מלהתערב בעניינים שבסמכותם של חכמי הדת.
עגנון גם הוסיף לתשובתו מעשייה כמו-חסידית. הוא תיאר מפגש שהיה לו עם גר צדק בסג'רה של ימי העלייה השנייה. עגנון פגש בגר בערב פסח והלה הסביר לו שעל גרים חלה החובה לקיים את מצוות היהדות קלה כחמורה, בעוד שליהודים מלידה נסלחות עבירותיהם בגין זכות אבות. ניכר ממעשייה זו כי עגנון היה מודע כבר לבעייתיות שבהצבת קיום המצוות כתנאי לגיור במדינת ישראל, שרוב תושביה אינם מקיימים את המצוות במלואן.
|
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
חנה שרה- |
|
