שערי החליפין הנוחים הן של הדולר והן של היורו מאפשרים ליבואנים לשמור על רמות מחירים "סבירות" ולספוג את עליות בחומרי הגלם והכי חשוב לאגור שומן רב לימי סגריר. עיון בדוחות הכספיים של החברות, אשר עיקר עיסוקן יבוא מראה גידול חד ברווחים. החברות הבינו שמיותר להיכנס כעת למלחמות מחירים ולהוזיל את המחירים לצרכן ועדיף לאגור שומן למצבים קשים.
החברות במשק, גם אלה אשר אינן מושפעות ישירות מעליות התשומות החקלאיות למשל, מנצלות את "האווירה ואת האקלים" שהמחירים בעליה לצורך ביסוסן. הנהנים הגדולים מהמצב הן החברות אשר מייבאות מוצרים, אשר גם אם עלה אצלן מרכיב חומר הגלם, עדיין הוא אינו מהותי במכלול השלם ותיקוני המחיר הנדרשים אינם גדולים מדי.
הצרכן לא עד למלחמות בתחומים כמו תחום המזגנים למשל ואל לצרכן להתרשם "מאגרסיביות הפרסום" שכן השוק מנוהל על-ידי מספר מצומצם של שחקנים, אשר שומרים על רמת מחירים גבוהה יחסית ודואגים לשווק את תוצרתם תחת שמות ומותגים רבים. כמה מכם קונים מזגן 1 כ"ס בסיסי במחיר של 990 שקלים?, בפועל ניתן למכור ואף להרוויח, אולם "משום מה" מחירו נקבע לרמות מחיר של 1300 שקלים!.
הישראלים ידועים ביכולת שלהם לקנות טוב ושלא כמו קניינים אחרים אשר מסתפקים בדרך כלל בביקור בתערוכות, נוהגים להגיע גם למפעלים וליצרנים "האמיתיים". סקרנות טבעית זו וחוסר היכולת לקבל את העובדה שניתן לקנות זול יותר משמשים כיתרון אדיר ליבואנים הישראלים, אשר ידועים ביכולת שלהם לתמרן במצבי שוק משתנים, דבר אשר מגדיל את רמת הרווח שלהם מהמוצר.
דוגמה לכך היא שוק הנעלים, אשר שומר על רמות מחירי צרכן גבוהים ולעיתים מוגזמים, בהשוואה למדינות ואו שווקים אחרים. השוק מאופיין על-ידי מספר שחקנים קטן ומקצועי, אשר מציע את תוצרתו בפערי מחיר אדירים בהשוואה לשווקים אחרים, לדוגמה הונגריה, שם מציעים נעלים סבירות ברמות מחיר נמוכות למדי, דבר אשר בהתחלה אף מרתיע לקנות, שכן הורגלו לרמות מחיר אחרות.
חוסר היציבות בשוק והאווירה של עליות מחיר, מנוצלים לא רק על-ידי הגורמים הישירים, אלא מהווים קרקע נוחה לעליות מחיר ולריפוד העוסקים בעוד כמה רבדים של שומן. מי אמר ששומן זה לא בריא ומסוכן לבריאות?
