הרהורים לגבי גלעד שליט

ה"יונים" וה"ניצים" בקרב "עסקת שליט" הולמים אחד בשני ללא רחם. אלה מגדפים ואלה משיבים אש. אלה מגייסים מיתוסים מכאן ואלה מיתוסים משם. אנו נמצאים בסוג של תוכנית וירטואלית העושה שימוש ב"פעלולים", תמרות עשן ופירוטכניקה משוכללת, ובלבד שטיעוני כל צד ייראו ויישמעו היטב. הפנייה של שני הצדדים היא לא לשכל הישר אלא אל הרגש. השנאה כלפי היריב מעוורת את העיקר. הוויכוח הוא ויכוח מתלהם, צעקני וגס. הכואב ביותר הוא שבין שני המחנות הלוחמים נמצאים החייל השבוי ומשפחתו. כולם מדברים בשם העם מבלי שהעם נשאל על כך, ומאידך המשפחה המעונה יושבת במאהל המחאה ובנה נמצא עמוק במעמקי האדמה. ראוי להבהיר כמה הנחות יסוד לפני שפוסקים הלכה בנושא החייל החטוף, גלעד שליט. ישנם רבים הסבורים שמנהיגי ישראל, מאז חטיפת שליט ועד היום, עושים הכול כדי להביא את החיל הביתה. הנחת יסוד זו מוטעית מיסודה. מנהיגי ישראל אינם חפים מטעויות ולמרות ההילה הנקשרת לראשם על-ידי כאלה ואחרים, הם בשר ודם. האם מישהו יכול לחתום על שטר התחייבות שבאמת מנהיגינו שקלו את כל השיקולים, שאלו את השאלות הנכונות וקיבלו את ההחלטות בהתאם? מי שמוכן לחתום על כך ראוי שיעשה שיעורי בית כדי ללמוד היטב עד כמה רבות היו טעויותיהם של מנהיגים בכלל, ושל מנהיגי ישראל, בפרט, בכל הקשור להחלטות בביטחון לאומי. מומלץ להפסיק להאמין שאלה "למעלה" יודעים את הכול. הנחת היסוד השנייה היא שביצוע העסקה ושחרורם של כמה מאות מחבלים תמורת שליט יביאו לגל טרור שלא ידענו כמותו. לא מן הנמנע שייתכנו פעולות טרור שעליהן יהיו חתומים מחבלים ששוחררו. לאלה המחזיקים בדעה זו יש לומר: ישראל היא זו שצריכה לדאוג שלא תצלחנה פעולות הטרור. חיילי צה"ל וכוחות הביטחון האחרים עושים כול שיכולים למנוע זאת. השאלה האם תהיינה פעולות טרור או לא אנו מותירים בידי חמאס או ארגוני הטרור האחרים? הכל יישק על פיהם של רבי המרצחים? על צה"ל וכוחות הביטחון מוטלת האחריות למנוע פעולות טרור. אין ודאות של מאה אחוזים, אך ההסתברות לסיכול גבוהה ביותר. ועוד הערה אחת: בעזה וביהודה ושומרון גרים מאות אלפי מרצחים מוכנים למזימתם. השקט השורר כיום בישראל איננו תולדה של חוסר רצון מובהק של המחבלים לבצע את זממם אלא כוחות הביטחון של ישראל. עובדה שבני משפחת פוגל ז"ל נשחטו על-ידי בני בליעל ללא שום קשר לגלעד שליט. מי שמבקש להימנע ממשתנה זה ולהבליט רק את הסכנה שבשחרור 450 המרצחים, עושה שקר בנפשו. ועתה לפסקה מתוך מאמר דעות שהופיע באתר חדשות המכבד את עצמו. וכך כותב בעל דרגת אל"מ במיל.: "לממשלת ישראל אסור להיכנע לתנאים מצד חמאס, בעידודם של אישי ציבור ישראלים מסוגה של גילה אלמגור. על ממשלת ישראל לדעת כי רוב אזרחיה, אלה שקולם כמעט ואינו נשמע, יודעים את האמת הפשוטה והכואבת - שאין בידי צה"ל, או בידי כל צבא אחר בעולם, להבטיח ש"הילד יחזור הביתה בריא ושלם". זהו קצין בכיר בצה"ל ששכח את אשר מייסדו של צה"ל אמר לגבי המפקדים ומה המחויבות שיש להם על החיילים. אם הקצין הבכיר סבור שאנו נמצאים עדיין בעידן שאנשים הלכו לקראת המוות הוודאי בעיניים עצומות, הוא איננו יודע על מה הוא מדבר. אף אדם נורמלי לא ישלח את ילדיו כשהוא יודע בוודאות שמדינתו לא תעשה כלום עבורו, היה וייפול בשבי האויב. הרעות והמחויבות לחיי החיילים הם תלכיד הכרחי. במדינה שבה רובם של הצעירים אינם משרתים ב"צבא העם", מצפה האל"מ המכובד שעקדת חיילים או הזנחתם תהפוך לנורמה? הרי שאין שטות גדולה מזו. כל חייל המתגייס יודע שאין וודאות מלאה שיחזור בחיים הביתה מן הקרב. לעומת זאת, כל מפקדי צה"ל חונכו לעשות הכול למען שפצועים או שבויים ואף חללים יחזרו למשפחותיהם. כנראה שהאל"מ שפרסם את המאמר סבור שתוקף התחייבות זו פג ומאידך חיילים יתייצבו בהמוניהם לשירות חובה או מילואים או אף יחתמו קבע. מי שמתעלם מסוגיה זו בבואו להחליט אם לשחרר או לא את שליט תמורת 450 מחבלים, הרי שהוא בלתי ראוי להימנות בין מפקדי צה"ל או קברניטי המדינה. ההתלהמות של הקצין הבכיר כלפי אלה אשר מצאו לנכון למחות בצורה שונה מזו שהאל"מ ושכמותו חושבים, מבזה וגסה. בנושא שליט אין חלוקה מדויקת לפי מחנות פוליטיים. מי שחותר לכך כדי לזכות ברווח פוליטי ראוי לכול גנאי ובוז.